שסד

אבא ואהי' אצלו כו' שעשועי יום יום היינו בחי' או"א שנק' יום יום שכבר העונג העליון דכתר בהם בגילוי ומהם נמשך קבלת העונג לז"א במדו' כשהקדב"ה²⁹ שהוא ז"א יושב ועוסק בתורה שמקבל שעשועי' דאו"א כו' אבל מה שאמר אני תורתך שעשעתי בפועל יוצא היינו בחי' הכתר שהוא מקור כל השעשועי' ונק' שעשועי³⁰ המלך בעצמותו כמ"ש במ"א וממנו נמשך עונג להיו' מציא' עונג גלוי באור אבא ואוריי' מחכמ' נפק' ע"כ אמר תורתך שעשעתי ומ"ש אני הוא אין דכתר כידוע וד"ל.

וזהו ³¹ ההפרש בין הלימוד שקודם התפלה ללימוד שאחר התפלה דהנה מבואר למעלה דע"י מס"נ באחד מצד ההסתר שיש בתפלה בא בחי' אור חוזר בבחי' הכתר ומעורר למעלה בחי' אור חדש בכתר עליון כו' וא"כ מזה האור החדש יומשך ג"כ ממקור השעשועי' שבעצמו' אור עונג חדש בחכמה שבתורה ולהיו' תורתך שעשעתי בשעשועי' חדשי' כו' משא"כ בלימוד התורה שקודם התפלה שלא הי' עדיין אתעדל"ת להיו' אתעדל"ע באור הכתר להמשיך אור חדש כו' אין כאן בחי' עונג חדש בחכמה שבתורה אלא ממה שכבר נאצל בה מראשית ההשתלשלו' או מבחי' הרשימו שנשארה בה מיום דאתמול ע"י אתעדל"ת של יום אתמול בתפלה ותשובה וכיוצא בה שנתעורר אתדל"ע בכתר ביום אתמול כו' או ע"י אהבת בכל מאדך שבקריא' ק"ש דאתמול אבל לא מיום דעכשיו ע"כ ביקש אבא בנימין שתהא תפלתי בבחי' סמוכה למטתי ויקדים להיו' בחי' א"ח דתפלה ואזי יהי' תורתו מקבל שעשועי' חדשי' ממקור כל התענוגי' אחר שיתפלל וילמוד מיד אחר התפלה כו' וד"ל, וזהו מ"ש כי קולך בתורה ער"ב בבחי' עריבו' התענוג והשעשועי' המקוריי' שבעצמות המאציל מצד שהראני את מראייך תחלה בבחי' א"ח בתפלה ואזי דוקא השמיעני את קולך בתורה כי קולך ערב כו' וד"ל.

ומראך נאוה. הנה מבואר שם שזה קאי למעשה המצות שבשבילם נק' יפתי כנ"ל הטעם ועתה אחר שאמר הראיני את מראייך בבחי' א"ח כנ"ל אמר ומרא"ך נאו"ה שהוא ענין יפוי והידור יותר מופלג כמשמעו' לשון נאוה לשון נפעל דהיינו על היפוי הראשון שנתייפה יותר וביאור הדברים הנה דרך כלל יובן זה גם בדרך הפשוט דהנה במצות מעשיות יש ב' דברים הא' גופו³² של מעשה המצוה לעשו' סוכה וליטול אתרוג בפ"מ וכיוצא שזה יש בכל ישראל גם בקל שבקלים כמארז"ל דאפי' פושעי³³ ישראל מלאים מצות <קלט>

כרמון כו' והיינו גוף מעשה המצות אך בכונת