ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעיאגרות קודשאגרות-קודש אדמו"ר האמצעיאגרת נח

אגרת נח

[קיץ תקפ"ה]

לחתני ²⁴⁶³ בן אחותי מנחם נ"י

זכרון דברים שפלפל עמי הגאון מניקלשבורג הר"ר מרדכי באנעט ²⁴⁶⁴ .

א) מה שכתב הרמב"ן בחומש ²⁴⁶⁵ על הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, שעל דרך האמת זהו ויאמר לאדם הן יראת ה' כו'. וזה פירשתי לו מעט, וסוף מעשה שאמר לאדם ²⁴⁶⁶ בבחירה שלו בתורה ומצות (שאין הידיעה מכרחת הבחירה כלל), זהו שלימות דחכמה עילאה דתורתינו הקדושה שאז ראה ויספרה הכינה כו'. ועל מה שאמר ²⁴⁶⁷ ברבי עקיבא שתוק כך עלה ²⁴⁶⁸ כו', אמרתי לו, שרבי עקיבא הי' מקור לתורה שבעל פה, דכולהו סתימאה אליבא דרבי עקיבא ²⁴⁶⁹ , ועל כל קוץ ²⁴⁷⁰ כו', שלמעלה מתורה שבכתב דמשה (ולמעלה משעשועים ²⁴⁷¹ דתורתינו הקדושה כו'), דנעוץ תחלתן בסופן ²⁴⁷² , ובינה יתרה נתנה באשה ²⁴⁷³ כו', על כן אמר לו שתוק ²⁴⁷⁴ כו', ובזה ראי' להנ"ל וד"ל. וקבל בטוב.

ב) מה שעיין בבאורי הזהר ג' מאמרים, ואמר שעמוק הוא מאד, והוטב בעיניו מאד. אך בענין כשושנה בין החוחים ²⁴⁷⁵ כו', שיגמה"ר במלכות שנקראת מראה, שאין הגילוי רק בבריאה כו'. ואמרתי לו יש יגמה"ר במלכות מהארת אריך אנפין, שזהו אין אשה אלא ליופי ²⁴⁷⁶ , כי בחשך דקליפת נוגה יושבת וצריכה ליופי העליון כו', וזהו בין החוחים דע' שרים כו'. ואמנם על ידי הבירור נעשה היופי ביותר, כמו הבירור דה' דמים טמאים ²⁴⁷⁷ כו'. וזהו יברכוכה ²⁴⁷⁸ , והוא כוונת דשיר ושבחה כו' י"ג תיבין ²⁴⁷⁹ כו'. וכן בשיר השירים שלחיך פרדס רמונים ²⁴⁸⁰ כו' נרד וכרכום קנה קנמון כו'. וקבל, והודה בטוב ונחת.

ג) אמר בענין בעצי היער ²⁴⁸¹ כו', שזהו שלמדו מערבין בתפוחים ²⁴⁸² , דמשמע שהוא דבר חשוב, והיינו קב חרובין ²⁴⁸³ כו'. ואמרתי דתפוחים מיער גרועים ²⁴⁸⁴ מתפוחי שדה שנקרא חקל תפוחין קדישין ²⁴⁸⁵ , שזהו הארות אריך אנפין, כמ"ש רפדוני בתפוחים כי חולת אהבה אני ²⁴⁸⁶ כו', ותפוח אפיק חמרא ²⁴⁸⁷ כו', ומתעורר ריעותא לתפוחי היער, היינו במלאכים שנקראים עצי היער ²⁴⁸⁸ , וכדמיון כשושנה בין החוחים בחי' כנסת ישראל וד"ל.

ד) שאלני מהו כל המחלה אשר שמתי במצרים כו' כי אני ה' רופאך ²⁴⁸⁹ , אם אין מחלה למה צריך לרפואה. וזה מה שכתוב וברך את לחמך ומימיך והסירותי מחלה ²⁴⁹⁰ כו'. ואמרתי דפירוש רופאך הוא לשון תואר שהוא מקור כל החיים. ואמר לי עדיין הקושיא כו'. ואמרתי לו מענין הדרוש דרפאות תהי לשרך ²⁴⁹¹ , דתורה שנק' לחם מן השמים ולחם מן הארץ, שזהו בחינת עץ החיים ועץ הדעת טוב ורע כמ"ש חכמות בחוץ תרונה ²⁴⁹² כו', חכמה עילאה וחכמה תתאה, דבעץ הדעת מברר בין טוב ורע, וכמו למשמאילים בה ²⁴⁹³ כו', אחר שאמר ותורתך בתוך מעי ²⁴⁹⁴ , שהיא אכילה חיצונית דרך הפה בגירסא בלבד כו'. אבל תורה שבבחי' עץ החיים כולה פנימיות, ורזין דאורייתא שיתגלו טעמי המצות לימות המשיח ²⁴⁹⁵ . ודוגמא לזה מה שמלמדין לתינוק בט' חדשים כו', כמ"ש מי יתנני כירחי קדם ²⁴⁹⁶ , וכתיב בחדר הורתי ²⁴⁹⁷ כו', ואין צריך בירור כלל, וכמו ואכלתם אכול ²⁴⁹⁸ כו'. וז"ש רפאות תהי לשרך, שטבורו פתוח ופיו סתום ואוכל ממה שאמו אוכלת, ובלידה דגאולה נפתח הסתום ²⁴⁹⁹ כו'. וזהו דרפאות שבעץ החיים שאין מחלה כלל, ודוקא אחר שהאזנת למצותיו ²⁵⁰⁰ , וכמ"ש שם שם לו ²⁵⁰¹ כו', בשלימות הבירור דעץ הדעת, כי נעוץ תחלתן בסופן דוקא, ואז כל המחלה כו' כי אני ה' רופאך כו' וד"ל. ונתפעל מאד מאד.

ה) דרוש על זכור את יום השבת לקדשו ²⁵⁰² כו' שעל הולכי מדבריות ²⁵⁰³ כו' כידוע, ואמר שהוא מתוק מדבש. ואמר לי שיש קושיא חזקה מ"ש שמור וזכור בדבור אחד ²⁵⁰⁴ נאמרו ששמור בדבור אחד ²⁵⁰⁵ . ובעיקר מצוה זו דזכור הלא שבת מיקדשא וקיימא ²⁵⁰⁶ מששת ימי בראשית, וזכור עם י"ה רמ"ח, כמו זכרי עם ו"ה ²⁵⁰⁷ . ובהיותו אצלי למחר ישמע לנכון. לעת עתה עוסק בד"ח, ואיני רוצה לבטלו.

ו) בענין הברכה על המים דכאן ²⁵⁰⁸ , א' בגמרא רפואות הן ²⁵⁰⁹ כי מן השמים הן כו'. וכמדומה לי שהם מנקים מכל רע ופסולת ומחזקים היטב הבריאות כבריאה חדשה כו', כידוע הרפואות (ולא כסממני הרפואות שעושים גרעון בנפש הטבעית גם אחר תיקונם). וזהו כדמיון מזון המן דכתיב ויענך וירעיבך ²⁵¹⁰ כו', ולא הי' במן פסולת כלל, שהרי נבלע ברמ"ח ²⁵¹¹ אברים ממש, ומתדכי כלחם הפנים ²⁵¹² כו'. ואמנם הוא לגרש הרע, לפי שהוא מזוני דחכמה, בחי' עץ החיים, ולחזק הטוב כדי שיהי' בהם כח לברר עץ הדעת דתורה הנגלית. וזהו למען אנסנו הילך ²⁵¹³ כו', וכמ"ש בזהר ²⁵¹⁴ דהמן הי' לבדוק לחייביא כו'. וזהו כי על כל מוצא פי הוי' ²⁵¹⁵ , דתורה הנגלית כו' וד"ל.

וקיבל נחת רוח גדול, ואמר אמת ויציב ומקובל כו', כי הוא איש אמת וירא אלקים כו', ולואי שיודו כמוהו ²⁵¹⁶ כל רבני וגאוני ארץ כו'.

למחר רצוני לפלפל עמו במ"ש האור החיים על פסוק רפאים יחשבו ²⁵¹⁷ כו', ומעט בענין קץ משיח ²⁵¹⁸ . אך לא יכול לקבל רוב טוב כו'. וכשם שמצוה ²⁵¹⁹ כו'. וקל וחומר הוא ממך ²⁵²⁰ כו', ואתך הסליחה כו'.

וחביב לפני חריפותך בענין הנ"ל ²⁵²¹ , ואראנו לפני הגאון הנ"ל, כי הפלגתי מאד אותך לפניו.

וברגע זה הי' בנו של הרב ²⁵²² אצלי, ובקש בשם אביו לשלוח לו על ידי אנשי שקלאוו כל ספרי אאמו"ר, דהיינו הד' חלקי שלחן ערוך, והלכות שחיטה, והתניא, וביאורי הזהר, וסידור, ואמרי בינה, וכל הספרים שלי. וכעת עוסק בביאורי הזהר ואמרי בינה ועטרת ראש.

דובער

הערות

2463. נדפסה בבית רבי צח, א. ס' התולדות אדהא"מ ע' 100. אגרות-קודש מהדורת תש"מ אגרת כו. ומועתקת בכת"י (93 ער, ב. 184 יז, א. 368 לה, ב. 499 קלא, א. 531 לח, א (הב'). 756 קכד, א. 1007 שו, א. 2178 רמא, א (רק שם מופיעה הפנייה אל אדמו"ר הצמח צדק שבראשה). ובכת"י ירושלים 2916 שכא, א. 3417 עט, ב. 3522 ק, ב. 5150 ע, ב). בבית רבי (צז, א) כותב שהפגישה עם הר"מ באנעט הייתה בקארילסבאד, ששם הי' רבינו מאמצע תמוז עד שלהי מנ"א, כנראה מהאגרת הקודמת. ואפשר שהי' זה בשבוע של פרשת ואתחנן, שבזה מדובר ברמב"ן המובא כאן. וראה לקמן בסוף האגרת, שכנראה אמר לפניו שם גם את הדרוש אל תצר, בשבוע של פרשת דברים.
2464. הגאון מניקלשבורג הר"ר מרדכי באנעט: בעל הבאור מרדכי ועוד.
2465. מה שכתב הרמב"ן בחומש: ואתחנן ה, כו (עה"פ מי יתן והי' לבבם זה להם ליראה גו', פירש על דרך הפשט דהכל בידי שמים כו' (ברכות לג, ב), ועל דרך האמת כמו ויאמר לאדם הן יראת ה' חכמה (איוב כח, כח) ... השיב לו הקב"ה שתוק כך עלה במחשבה).
2466. וסוף מעשה שאמר לאדם: האמור באיוב שם "ויאמר לאדם הן יראת גו'", קאי על מ"ש לפני זה (איוב כח, כז) "אז ראה ויספרה גו'", והיינו שיראת ה' היא השלימות של אז ראה ויספרה גו' (התורה).
2467. ועל מה שאמר: ברמב"ן שם.
2468. שתוק כך עלה: מנחות כט, ב.
2469. דכו להו . . דר בי עקיבא : סנהדרין פו, א.
2470. על כל קוץ : מנחות כט, ב.
2471. משעשועים: משלי ח, ד. וראה תורה אור מקץ לב, א. לקוטי תורה במדבר יח, ג. ובכ"מ.
2472. דנעוץ תחלתן בסופן: ספר יצירה פ"א מ"ז.
2473. בינה . . באשה : נדה מה, ב.
2474. אמר לו שתוק: אמר הקב"ה למשה, שהוא תורה שבכתב, שתוק, שתורה שבע"פ דרבי עקיבא נעלית יותר. ראה לקו"ת בחוקותי מו, ג.
2475. בענין כשושנה בין החוחים: שה"ש ב, ב. שנתבאר בביאורי הזהר בתחלתו.
2476. אין . . ליופי : תענית לא, א.
2477. דה' דמים טמאים: נדה יט, א.
2478. יברכוכה: תהלים קמה, י.
2479. י"ג תיבין כו': ראה מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ד ע' נו.
2480. שלחיך פרדס . . קנמון : שה"ש ד, יג-יד.
2481. בעצי היער : שה"ש ב, ג.
2482. מערבין בתפוחים : עירובין כט, א.
2483. קב חרובין: ראה ב"ב צ, ב. זח"ג רטז, ב.
2484. דתפוחים מיער גרועים: ראה סדר ברכת הנהנין פ"ו ה"ה. שו"ת צמח צדק חיו"ד סי' רכא אות ב.
2485. מתפוחי שדה שנקרא חקל תפוחין קדישין: ראה זח"א קנא, ב. רכד, ב.
2486. רפדוני . . אני : שה"ש ב, ה.
2487. תפוח אפיק חמרא : זח"ג מ, א.
2488. במלאכים שנקראים עצי היער: ראה תהלים צו, יב. זהר פינחס רכו, סע"א ואילך. תורת חיים בראשית יט, א. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' א'קיד.
2489. כל . . רופא ך : בשלח טו, כו.
2490. וברך . . מחלה : משפטים כג, כה.
2491. הדרוש דרפאות תהי לשרך: משלי ג, ח. תו"א קכד, א. תורת חיים משפטים שג, ד.
2492. חכמות בחוץ תרונה : משלי א, כ.
2493. למשמאילים בה: שבת פח, ב.
2494. ותורתך בתוך מעי : תהלים מ, ט.
2495. שיתגלו טעמי המצות לימות המשיח: ראה רש"י שה"ש א, ב. מאמרי אדמו"ר האמצעי דברים ח"ב ע' תקצ, וש"נ.
2496. שמלמדין . . כירחי קדם : איוב כט, ב. נדה ל, ב.
2497. וכתיב בחדר הורתי: שה"ש ג, ד.
2498. ואכלתם אכול : יואל ב, כו. וראה לקו"ת צו ז, א ואילך (שהוא בירור אחר בירור).
2499. שטבורו . . נפתח הסתום: נדה ל, ב. וראה נר מצוה ותורה אור פו, ב.
2500. שהאזנת למצותיו: בשלח טו, כו (תחלת הפסוק של אני ה' רופאך).
2501. שם שם לו : שבפסוק הקודם, בשלח טו, כה. נ"א: קץ שם (איוב כח, ג).
2502. זכור את יום השבת לקדשו: יתרו כ, ח.
2503. שעל הולכי מדבריות: שבת סט, ב (הי' מהלך במדבר ואינו יודע אימתי שבת).
2504. שמור וזכור בדבור אחד: ר"ה כז, א.
2505. ששמור בדב ו ר אחד : נ"א: ששמור בדברות אחרונות.
2506. שבת מיקדשא וקיימא: ביצה יז, א.
2507. זכרי עם ו"ה: תיקוני זהר בהקדמה ד, סע"ב.
2508. דכאן : קארילסבאד.
2509. א' בגמרא רפואות הן: ראה ברכות לח, א "לרפואה קא מכוין לא לבריך עלויה כלל". וראה שו"ע רבינו סי' רד סי"ד וש"נ.
2510. ויענך וירעיבך : עקב ח, ג.
2511. שהרי נבלע ברמ"ח: יומא עה, ב.
2512. כלחם הפנים כו': ראה נר מצוה ותורה אור ע' ס.
2513. למען אנסנו הילך : בשלח טז, ד.
2514. בזהר : ח"ב סב, ב.
2515. כי . . פי הוי ': עקב ח, ג.
2516. ולואי שיודו כמוהו: ראה גם אגרת הקודמת: כה יהי' מכל רבני וואהלין ורבני ליטא.
2517. רפאים יחשבו: דברים ב, יא.
2518. במ " ש האור החיים . . קץ משיח : כנראה הכוונה לדרוש אל תצר, שנאמר בשבוע של פרשת דברים (ראה לעיל בשוה"ג לאגרת הקודמת ד"ה בפוזנא).
2519. וכשם שמצוה כו': יבמות סה, ב.
2520. וק ל וחומר הוא ממך : בבית רבי צט, א: הנה מ"ש לא יכול לקבל כו' וקו"ח הוא ממך כו' היינו כידוע שאדמו"ר הנ"ל [הצ"צ] הי' מחולק עם רבינו בענין אמירת הד"ח כי רבינו הי' אומר ד"ח באריכות המענה מאד מאד. ואדמו"ר הנ"ל רצה שיאמרו ד"ח בקצרה לשמור לשונו הזהב של רבינו הגדול נ"ע, ואם ירצו לומר ביאור על דבריו יאמרו זה בפני עצמו, וגם זה בקצרה כו', על כן כתב לו רבינו כזה כו'.
2521. בענין הנ " ל : בבית רבי שם: כי הררמ"ב שאל מרבינו ע"ד הברכה על המים כו', והי' צריך לזה פלפול ואריכות רב. וידוע שרבינו הי' דרכו בקדש להצניע את עצמו בענינים הנגלים כו', על כן אמר לו שיכתוב זה לחתנו אדמו"ר הנ"ל שהוא גאון כו', וכן עשה, ואדמו"ר הנ"ל השיב לו באריכות כו'.
2522. בנו של הרב: בנו של הרב מרדכי בנעט, הוא הרב ישעי' בנעט, אבד"ק קאליב. או הרב נפתלי בנעט, אבד"ק שאפה.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. מוצגים 40 מתוך 41 עמודים.