ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךאורח חיים חלק אהלכות נטילת ידיםקס איזו מים כשרים ואיזו פסולים לנטילה ובו י"ט סעיפים:טו

טו

טו יש אומרים^קו שאין נטילת ידים אלא במים ולא בשאר משקין ומי פירות לפי שעשו נטילת ידים לחולין כטבילה לתרומה ואין עושין מקוה אלא מן המים^קז והרי אפילו מים שאין בהם מראה מים פסולים^קח כל שכן שאר משקין ומי פירות^קט (ואפילו יין לבן שדומה מראיתו למראה מים^קי מכל מקום אם הקפידו על מראה מים כל שכן על גוף המים^קיא).

ויש מכשירין^קיב כל מי פירות לנטילת ידים שלא פסלו שינוי מראה אלא במים שנשתנו ממראיתם אבל מי פירות שעומדים במראיתם שם מים עליהם^קיג שהרי נקרא מי פירות^קיד אבל ביין אפילו לבן אין נוטלין בו בין חי בין מזוג במים^קטו שאין שם מים עליו כלל.

ואין צריך לומר בשמן ודבש שהרי אינם מנקים^קטז אבל במי דבש^קיז (שקורין מע"ד) ושכר^קיח נוטלין [מהן לידים]^קיט שהרי עיקרן מים^קכ ואע"פ שנשתנו מראיהם אין לחוש כיון שנשתנו לעילוי^קכא.

ויש אומרים^קכב שאף היין כשר לנטילת ידים בין חי בין מזוג במים אלא שלכתחלה אסור לעשות כן כדי שלא יהא מזלזל בדבר חשוב שנשתנה לעילוי עד שקובע ברכה לעצמו לברך עליו בורא פרי הגפן (משא"כ בשאר מי פירות שמותר ליטול בהם אם אין לו מים כמ"ש בסי' קע"א^קכג וקפ"א^קכד) אבל בדיעבד אם נטל ביין אפילו אדום ידיו טהורות.

ובשעת הדחק^קכה יש לסמוך על דברי המקילין בדברי סופרים ליטול ידיו במי פירות^קכו ושכר ו[מי^קכז] דבש אפילו לכתחלה (וביין בדיעבד^קכח):

הערות

קו. ראב"ד בתמים דעים סוף סס"ו. הובא בתורת הבית הארוך בית ו שער ב. רא"ש ברכות פ"ז סל"א. דעה הא' בשו"ע סי"ב.
קז. כמבואר בשו"ע יו"ד סי' רא סכ"ד.
קח. כדלעיל סעיף א.
קט. רא"ש שם. ריטב"א ברכות נ, ב ד"ה ה"ג בכולהו נוסחי. וראה לעיל סי' קנח ס"ה, לענין הכשר ושבת.
קי. שמטעם זה מכשיר בהם המרדכי ברכות פ"ח רמז קצו, הובא ברמ"א שם.
קיא. ראה פירוש המ"א סוף ס"ק ב בדברי הרא"ש שם.
קיב. רש"י ברכות נ, ב ד"ה ונוטלין. אור זרוע ח"א ס"ס. הגהות אשרי ברכות פ"ב סוף סי"א. וראה תהלה לדוד ס"ק יב.
קיג. רא"ש שם לפירוש רש"י. ב"ח ד"ה וכתב עוד בהגהת.
קיד. רש"י שם.
קטו. ברייתא ברכות נ , ב. וכחכמים ללישנא קמא דרש"י ד"ה משנתן.
קטז. תמים דעים סי' סו (שמן ודבש). ב"י סוף ד"ה גרסינן (דבש). ועי' לעיל סי"ד "שומן דג". וראה בדי השלחן סי' לד ס"ק ד.
קיז. דרכי משה ס"ק ג.
קיח. משא"כ במים שנפל לתוכן שכר, כדלעיל ס"א.
קיט. אור זרוע והגהות אשרי שם, כמי פירות דכשר לנט"י לדעתם.
קכ. תוס' עירובין כט, ב ד"ה הכא (לענין שכר). רמ"א סי"ב (דמה"ט מועיל אף לדעה הא' הפוסלת במי פירות. וראה לקמן בסוף הסעיף). וכ"ה בסדר נט"י לסעודה ס"ח. וראה לקמן בסוף הסעיף דהיינו רק בשעת הדחק.
קכא. מ"א ס"ק יט.
קכב. רשב"א בתורת הבית הארוך והקצר בית ו שער ב, בשם הראב"ד (שם, שמכשיר ביין, אף שפוסל במי פירות).
קכג. סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה מ"א שם ריש הסימן.
קכד. סעיף ח.
קכה. אור זרוע והגהות אשרי שם. רמ"א שם. משא"כ כשאינו שעת הדחק לא יטול אפילו בשכר ומי דבש - שעיקרן מים כדלעיל וכשר לנט"י (אליה רבה ס"ק כו וזוטא ס"ק יט), משום הפסד אוכלין (אור זרוע שם).
קכו. לא נזכר בסדר נט"י לסעודה שם.
קכז. רמ"א שם. וכ"ה בסדר נט"י לסעודה שם. וכן הגיה בקונ' השלחן.
קכח. ראה פתחא זוטא ס"ק יז.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 31 עמודים.