260

לדעתי פשוט ההיפך, כי בכלאים אינו נוגע באיזה אופן נעשה החבור כי אם המציאות שנעשה היינו החיבור, ובשבת הוא להיפך — שכל האיסור תלוי ורק בזה אם כשהאופן בו נעשית המלאכה הוא כדרכו וכו'.

ובמה שהעיר על לשוני לעשות מבנות ישראל הכשרות וכו' דמנ"ל דכן מנהג בנות ישראל. הנה תמכתי יתדותי עה"כ בקרבן נתנאל ובספרים שלאחריו, שכן נהגו בקהלות ישראל וכו' כי הדין שוה במחט בטחון כמו שהוא בדורנו זה או בהאופנים המובאים בקרבן נתנאל ובספרים דלאחריו. . .

במש"כ כת"ר משבת (עד, ב) ועוד, הנה, לטעמיך, אם מדמה מחט של בטחון לזה הרי צ"ל בפשיטות חייב חטאת וכו', ועכצ"ל גם לכ' שאינו דומה, והטעם כי אין תפירה במחט, ובמשכן חוטים היו.

משבת (מח, ב) מוכח דאין ללמוד שבת מכלאים, כי תפירה שאינה לקיים אינה תפירה וחיבור בשבת (ועיי"ש בהגמ"ר). והטעם כנ"ל.

במה שהקשה בתוד"ה דידע (שבת סט, א) דאיך אפשר דידע בעשה דשבת ולא ידע בלאו כיון דקיום העשה הוא ע"י שמירת הלאו — לא הבנתי הקושיא דהפי' שם הוא שלא ידע שיש בתורה איסור לאו בזה. לגוף ההנחה דקיום העשה דתשבות הוא רק ע"י שמירת הלאו — ראה רמב"ם הל' שבת רפכ"א.

(ממכתב יו"ד ניסן, תשט"ז)

... ובמה שכותב בענין מנורת החשמל, הנה אצל כמה חרדים לדבר ה' נוהגים בכגון דא לתקן א שבת זייגער, ואף שיש מחמירים ביותר המפקפקים גם בהיתר זה, שלכן הנני מושך את ידי מלתת עצה באופן רשמי, אבל הוא מצדו עליו להשתדל בזה, ומבלי לעשות טומעל, ולכן כדאי שיחקור איפוא יכול להשיג שעון כזה, שבודאי נמצא למכביר בתל אביב ובפרט בין חוגי היראי שמים דאשכנז, שנהגו בכגון דא זה דורות, ויקנה השעון על חשבוני, ומובן שעלי לסלק את כל ההוצאות, היינו מחיר השעון וגם קביעתו במקום הצריך בבית בו נמצא, לאחר שיודיעני, ולאחר שיעשה את זה מובטחני שיעלה בידו שיסכימו על הדבר ובמילא יקל ג"כ להנהיג זה בשאר מוסדות המלבן, וד"ל. . .

(ממכתב ג' טבת, תשט"ז)

במענה על מכתבו ששואל אם יקנה עסק בשותפות עם עוד אחד שאינו שומר שבת, באופן אשר גם העסק לא יהי' בשמירת שבת, אלא שיהי' על חלקו של השני.