ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךקו"א אורח חיים חלק דסימן תצה(י)

(י)

(י) שישער בדעתו כו'. עיין^ריח בשיטה מקובצת^ריט שמגיה בירושלמי^רכ שצ"ל לית לן חומר בדבר שיש בו רוח חיים^רכא. וכן היא גירסת התוס'^רכב ור"ל דאקצייה בידים חמיר טפי. וכן פסק הרמב"ם^רכג וים של שלמה^רכד ומג"א^רכה. אבל הפרי חדש^רכו מקיים נוסחא הישנה^רכז דהתם^רכח חמיר טפי, דצריך לומר זה וזה אני נוטל, ואם הזמין יותר ממה שצריך לו ביו"ט הרי זה לא יטול כלום, אבל הכא^רכט אין צריך לדקדק בזה אלא מותר להזמין יותר ממה שיצטרך לו ביו"ט. והנה לפי דבריו אין הרשימה מעכבת כלל אלא האמירה מכאן כו' (אלא א"כ הוא גרוגרות וצמוקין עיי"ש^רל), שהרי ביוני שובך דחמירי לפי שיטתו ואעפ"כ אינו צריך לרשום. אבל לפי שיטת התוס' וסיעתם דאקצייה בידים חמיר מבעלי חיים, ובבעלי חיים אם זימן יותר ממה שצריך לו לא הועיל כלום כמו שיתבאר בסי' תצ"ז^רלא, כל שכן במוקצה דאקצייה בידים.

אף שיש לדחות, דהתם^רלב אין הזמנתו מועלת להיתירים שאין צריך לו ביו"ט, וא"כ יש לחוש דילמא מטלטל ושביק לכך אין הזמנתו מועלת כלל, אבל הכא^רלג נהי דאין הזמנתו מועלת להיתירים, מכל מקום למה שצריך לו אפשר דמועלת. מכל מקום מלשון התוס' משמע דאקצייה בידים חמיר לגמרי מבעלי חיים. וכן משמע בהדיא בשיטה מקובצת^רלד שכתב למה ירשום במכאן ועד כאן סגי וכו', וכיון שאינו רושם בודאי הא דלא סגי במכאן אני נוטל לחוד^רלה, היינו משום דאין הזמנתו מועלת כלל אם זימן יותר ממה שצריך לו (ואפשר דאף בתוס' צ"ל מכאן ועד כאן^רלו כמו שהגירסה היא בשיטה מקובצת). וכן משמע בהדיא במג"א דאקצייה בידים הזמנתו צריכה להיות דומה בשוה להזמנה דאחזי ולא אחזי דאיכא למיחש דלמא מטלטל ושביק דהתם צריך שלא יזמין רק מה שצריך לו כמ"ש בסי' תצ"ז^רלז, דאם אין הזמנתם דומה בשוה לא שייך לומר לשון לכולי עלמא צריך כו' שכתב המג"א^רלח, כיון דאין הכל שוין בדין הזמנה זו, כמו שפירש רש"י בפרק קמא דביצה דף י"ד^רלט ד"ה לכל דבר. ועדיין צ"ע:

הערות

ריח. לכללות קו"א זה ראה הערות וביאורים בהל' יו"ט ע' קיח ואילך. נימוקי יו"ט.
ריט. ביצה לד, א ד"ה מתני'.
רכ. סוף פ"ד דביצה, ופ"א ה"ד (שהקשו מדין יוני שובך, שלב"ה עומד ואומר זה וזה אני נוטל, לדין מוקצה שלפנינו, שלחכמים צריך לרשום ויאמר מכאן ועד כאן. ומשני אית להון חומר בדבר שיש בו רוח חיים).
רכא. שדין מוקצה חמור יותר מבעלי חיים (ובזה צריך לרשום).
רכב. ביצה לד, ב ד"ה ואומר (שמביא דברי הירושלמי, ומסיים): שאני הכא דאקציה בידים (שצריך לרשום).
רכג. שביוני שובך פסק (פ"ב ה"ה) שצריך לומר אלו ואלו אני נוטל, ובמוקצה (פ"ב ה"ט): צריך שירשום ויאמר מכאן ועד כאן אני נוטל.
רכד. פ"ד סי' כג (שפסק כדברי התוס').
רכה. סק"י (שמוכיח שהרמב"ם סובר כתוס').
רכו. סוף הסי' ד"ה ומ"ש.
רכז. שבירושלמי שם.
רכח. ביוני שובך.
רכט. בפירות מוקצה.
רל. שגם בזה יש החשש כמו ביוני שובך (שמא ימצא כחושים וינחם ויקח אחרים ונמצא טלטל שלא לצורך), וצריך לומר זה וזה אני נוטל.
רלא. סעיף יח.
רלב. ביוני שובך.
רלג. בפירות מוקצה.
רלד. שהקשה על רש"י (שכתב הטעם משום ברירה), דא"כ למה ירשום כו'.
רלה. שדוקא באומר מכאן ועד כאן אין צריך לברירה, שלא זימן אלא אלו שיקח.
רלו. ולא כמו שנדפס אצלנו: מכאן אני נוטל.
רלז. סי"ח ביוני שובך.
רלח. דבחזי ולא חזי לכולי עלמא צריך שירשום ויאמר מכאן ועד כאן (הרי שלפי האמת דין כל אקציה בידים דומה לחזי ולא חזי).
רלט. ע"א (שיטת הש"ס דעל מה נחלקו דומיא דלא נחלקו קאמר).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 22 עמודים.