ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךקו"א אורח חיים חלק דסימן תצה(ט)

(ט)

(ט) פירות שהעלן כו'. הנה^רד במגן אברהם^רה משמע דאף אוצר נקרא אקצייה בידים, והפך מזה מבואר בגמ' דשבת דף מ"ה סוף ע"א^רו עיין שם ברש"י^רז ותוס'^רח, ועיין במ"ש בסי' תקי"ח^רט. ואין לחלק בין אקצייה בידים לדחייה בידים^רי, דהרי שם מיירי בשאר פירות הראויין לאכילה^ריא דאם אינן ראויין לאכילה גם רבי שמעון מודה בהו, עיין שם גבי גרוגרות וצמוקין^ריב. ולפי זה יש לומר דגם רמ"א^ריג סבירא ליה כשיטת התוס' דביצה^ריד וכפסק הרמב"ם^רטו, דאינהו לא מיירי רק במוקצה דהיינו פירות שהעלן ליבשן כמו שפירש רש"י^רטז. ועיין בלחם משנה^ריז ודו"ק:

הערות

רד. לכללות קו"א זה ראה הערות וביאורים בהל' יו"ט ע' קיד ואילך. נימוקי יו"ט.
רה. סק"י (שחולק על הרמ"א ס"ד, שפוסק שבאוצר של פירות ועצים אין צריך לרשום). וכאן בפנים פסק כרמ"א, שאין צריך להזמין במעשה אלא כשהעלן לגג ליבשן.
רו. שלרבי יהודה אפילו לא דחייה בידים הוי מוקצה.
רז. ד"ה אי נימא (שהיינו כשהכניסן לאוצר).
רח. ד"ה היכא.
רט. קו"א סק"ב (הטעם שאוצר לא נקרא דחייה בידים).
רי. שאוצר נקרא אקצייה בידים (וצריך הזמנה ע"י מעשה).
ריא. דבזה אמרינן התם, שאם העלן לגג (ליבשן), דהוי דחיה בידים, לרבי יהודה הוי מוקצה ולרבי לא הוי מוקצה, ואם לא העלן לגג לא הוי דחיה בידים. וראה דברי נחמי' כד, ב. כו, ג.
ריב. שרבי שמעון מודה בהן כשהעלן לגג לייבשן.
ריג. ס"ד (דבאוצר אין צריך לרשום).
ריד. לד, ב ד"ה ואומר (דמוקצה שאקציה בידים צריך לרשום).
רטו. פ"ב ה"ט (שצריך לרשום).
רטז. ביצה לד, סע"א ורע"ב, דמיירי התם בגרוגרות וצימוקים דחזי ולא חזי (שהעלן לגג לייבשן), ובזה קיי"ל שצריך לרשום.
ריז. על הרמב"ם שם (הטעם שבמשנה מיירי בשבת וברמב"ם ביו"ט, שמיירי אף בשאר פירות, שלא נאסרו אלא ביו"ט).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 19 עמודים.