ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךיורה דעההלכות תלמוד תורההלכות ת"ת פרק שלישיג

ג

ג ולכן מי שנשאו לבו לקיים מצוה זו כראוי^נד יעשה מלאכה בכל יום מעט כדי חייו^נה בלבד ויסיר התאוות ותענוגי הזמן מלבו^נו כמו שאמרו חכמים^נז כך היא דרכה של תורה פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן וחיי צער תחיה ובתורה אתה עמל ואין לו לחוס על נפש אשתו ובניו^נח יותר מעל חיי נפשו שהם בצער^נט ולזה ודאי תספיק לו מלאכת עראי בישועת ה' והצלחתו^ס בלי הזכרת מעשה נסים^סא.

ולכן אמרו חכמים^סב שהלל מחייב את העניים בדין שמים^סג על שמבטלים מצות תלמוד תורה מחמת טרדתם במזונותיהם כל היום או רובו^סד ואין עושין כהלל שהיה חוטב עצים^סה בכל יום ומשתכר חצי דינר^סו והיה נותן חציו לשומר בית המדרש^סז שהיה בשדה בימיהם^סח ומחציו היתה פרנסתו ופרנסת אנשי ביתו^סט דהיינו ג' פונדיונות^ע ובכל פונדיון היה ניקח בימיהם לחם כשש בצים^עא ומזה היה מוציא גם שאר הוצאות ביתו וגם לשבתות וימים טובים^עב ואף שאין כל אדם יכול לעשות כן ממש כהלל מכל מקום דנין על שלא רצה לעשות כעין מעשה הלל לחיות חיי צער.

וגם מי שלמד כבר כל התורה קודם שנשא והוליד וזוכרה היטב חייב לעשות תורתו קבע לחזור על הראשונות ולהעמיק בעיון ולסבור ולהבין דבר מתוך דבר כפי יכלתו^עג ומלאכתו עראי כמו שקבלו חכמים בפירוש הפסוק^עד ודברת בם:

הערות

נד. רמב"ם פ"ג ה"ו. טור סי' רמו. וכ"ה לעיל או"ח סי' קנו ס"א (מי שחשקה נפשו בתורה כו' מצוה זו כראוי). וראה לקמן ה"ד (שבת"ח הוא חיוב, ומי שלא הגיע למדה זו הוא רק מדת חסידות). מאמר פרק אחד שחרית (חובה של תורה לקבל חיי צער). אמנם ראה קו"א ד"ה ולרבי ישמעאל (שמ"ש הרמב"ם מצוה זו כראוי כו', קאי רק על החיוב לעשות תורתו קבע ומלאכתו עראי, ולא על לחיות חיי צער כו', שהוא רק מדת חסידות ולא חיוב). לקו"ש חכ"ח ע' 114 הערה 86. הערות וציונים 3/א-ב.
נה. רמב"ם שם ה"ט. טור ורמ"א סכ"א. לעיל שם.
נו. רמב"ם שם. טור ורמ"א שם. וראה גם לקמן פ"ד ה"ט.
נז. אבות פ"ו מ"ד. רמב"ם שם ה"ו.
נח. ראה עירובין כב, א. ויק"ר פי"ט, א.
נט. חיי נפשו.
ס. ראה מגילה ו, רע"ב. לעיל ה"ב.
סא. שבברייתא ברכות לה, ב (לדעת רשב"י). וראה תענית כד, א וברש"י שם ד"ה אלא.
סב. יומא לה , ב.
סג. רש"י שם ד"ה לעני. וראה שיחות קודש ש"פ תשא תשל"ה ס"ו.
סד. אף שאינו מספיק לדי מחסורו (ולכן עושין מלאכתן קבע כו', או כל היום ומסתפקים בפרק אחד שחרית כו', כדלקמן ה"ד). וראה קו"א סד"ה ולרבי ישמעאל.
סה. רמב"ם בפי' המשניות אבות פ"ד מ"ה. וראה גם רמב"ם שם ה"ט ובכ"מ שם.
סו. יומא שם וברש"י ד"ה טרפעיק.
סז. יומא שם.
סח. ראה חדא"ג מהרש"א שם. וראה גם רש"י קידושין כט, ב ד"ה בי רבנן.
סט. יומא שם.
ע. ראה כתובות סד, ב. קידושין יב, א.
עא. ראה רע"ב פאה פ"ח מ"ז ועירובין פ"ח מ"ב.
עב. ראה ביצה טז, רע"א. לעיל או"ח סי' רמב ס"ג וס"י.
עג. כדלעיל פ"ב ה"ב.
עד. דברים ו, ז. וכדלעיל ה"ב, וש"נ. ופסוק זה מיירי אף אחר שכבר קיים מצות ידיעת התורה. אמנם כשמלאכתו עראי אינה מספקת לדי מחסורו, ראה לקמן פ"ד ה"ו, שאם כבר למד כל התורה יכול לצאת י"ח בקביעות עתים ביום ובלילה, או אפילו בפרק אחד שחרית כו'.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. מוצגים 40 מתוך 48 עמודים.