ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך לדעקבשיחה א51

51

שיחה א

א. עה"פ¹ "ואתפוש בשני הלוחות ואשליכם מעל שתי ידי ואשברם לעיניכם", הקשה באור החיים הק'² "למה הוצרך לתופסם והלא בידו היו".

במדרש³ איתא ד"הי' משה מחזיק בשנים והקב"ה בשנים כו' וגברו ידיו של משה ואחז בלוחות ושברן", ובמק"א איתא⁴ — שהזקנים אחזו בלוחות וחזקה ידו של משה ושברם. ולפ"ז מובן דיוק ל' הכתוב "ואתפוש בשני הלוחות", המדגיש תפיסת הלוחות מיד הקב"ה או מיד הזקנים.

אבל עצ"ע לפי הבבלי ועוד שלא נזכר בהם שמשה תפס הלוחות מהקב"ה או מהזקנים, ואדרבא — א"ל הקב"ה למשה יישר כחך ששברת⁵ — מהו פי' של "ואתפוש"?

ויתירה מזו: באבות דר"נ⁶ איתא "נסתכל (משה) בהן וראה שפרח כתב מעליהן, אמר האיך אני נותן להם לישראל את הלוחות שאין בהם ממש, אלא אאחוז ואשברם שנאמר ואתפוש גו'" — הרי שחז"ל מפרשים מה שאמר משה "ואתפוש", שיש כאן תפיסה ואחיזה מיוחדת — "אאחוז ואשברם".

וצריך להבין — מהו ענינה של תפישה זו?

ב. ויש לומר בזה — ובהקדם ביאור דבר תימה בהמעשה דשבירת הלוחות:

הלוחות הראשונות — ילמד סתום מן המפורש בלוחות שניות — ניתנו למשה ע"מ להניחם בארון, ומסתבר לכאורה, שכשם שכל חלקי וחפצי המשכן (והמקדש) הם נכסי ציבור⁷, כך גם הלוחות שנכתבו "להורותם"⁸ — ניתנו לכל ישראל (אף שלא הי' משכן וארון שבו עדיין).

[וכמפורש בספרי⁹ אפילו לגבי לוחות שניות (שבהם נאמר¹⁰ "פסל לך", ומצינו בכמה מדרשים¹¹ שחצבן משה "בתוך אהלו") — ש"לא היו אלא משל ציבור", וכמבואר במפרשים¹², שמהאי טעמא

הערות

1. פרשתנו ט, יז (משא"כ בפ' תשא לב, יט: וישלך מידיו — ותו לא).
2. וכן הקשה באלשיך, ש"ך עה"ת ועוד. וראה אבות דר"נ פ"ב, ג בסופו.
3. תנחומא פרשתנו יא. וכן בירושלמי תענית פ"ד ה"ה (ובקרבן העדה שם "ודריש מדכתיב ואתפוש. . ל"ל להתפיסן שהרי כבר היו בידו. . אלא שהי' תופסן בכח").
4. אבות דר"נ שם. שמו"ר פמ"ו, ג. ועוד.
5. שבת פז, א. וש"נ. פרש"י עה"ת (סוף ברכה) — פשוטו של מקרא (נת' לקמן ע' 217 ואילך).
6. שם (בחצע"ג). ושם בנוסחא ב "מה עשה תפש בשני הלוחות ושברן".
7. שצ"ל מוסרו לציבור יפה יפה (ר"ה ז, סע"א ואילך. יומא לה, ב. ועוד). וראה לקו"ש חכ"ו ע' 281 ואילך.
8. משפטים כד, יב.
9. בהעלותך (י, ב) — דעת אבא חנן (וכהגירסא בספרי לפנינו, שקאי על הלוחות). וגם להדיעות שמלכתחלה חצבן משלו (ראה הנסמן בהערה 11. ספרי בהעלותך יב, ג. ועוד) — צ"ל שאח"כ הוצרך למסרן לצבור יפה יפה, שלכן הוצרך להיתר ד"פסולתן שלך יהא" (כבפנים). אבל ראה לקמן סעיף ו ובהנסמן שם.
10. תשא לד א. פרשתנו י, א.
11. תנחומא פרשתנו ט. תשא כט. ויק"ר פל"ב, ב. ירושלמי שקלים פ"ה ה"ב. פרש"י תשא שם. ועוד.
12. תולדות אדם לספרי בהעלותך שם (י, ב). וראה בכ"ז לקו"ש חי"ט ס"ע 112 ואילך.

מצוטט ב־1 עמודים

תורת מנחם בס"ד. שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ו לקו"ש חל"ד ע' 51

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 17 עמודים.