ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשוע"ר עם ביאור דברי שלוםהלכות תשריהלכות ראש השנה (סי' תקפב-תרג)תרג

תרג

ובו סעיף אחד

זהירות מפת פלטר בעשרת ימי תשובה

א אף מי שאינו נזהר בכל השנה מפת של פלטר גוי (עיין ביו"ד סי' קי"ב⁷⁶⁹), מכל מקום בעשרת ימי תשובה יש לו ליזהר ממנו⁷⁷⁰. ואם אינו יכול לאפות בעצמו, יכשיר את התנור שאופין בו גוים, שישליך ישראל בתוך התנור קיסם אחד⁷⁷¹, כמו שיתבאר ביו"ד סי' קי"ב⁷⁷².

מכל מקום מי שהולך בדרך, אם אין לפניו פת של ישראל עד יותר מארבע מילין ממקום שהוא עומד בו ורוצה לאכול, מותר לו לאכול פת של פלטר גוי אפילו בעשרת ימי תשובה, כמו שמותר בשאר ימות השנה⁷⁷³, כמ"ש ביו"ד שם⁷⁷⁴.

ויש לכל אדם לחפש ולמשמש⁷⁷⁵ במעשיו ולשוב מהם בעשרת ימי תשובה⁷⁷⁶. וספק עבירה צריכה יותר תשובה מעבירה ודאית, כי על עבירה ודאית אדם מתחרט בכל לבו, אבל ספק עבירה הוא מתברך בלבבו לומר⁷⁷⁷ שמא לא עשיתי עבירה ואינו מתחרט עליה חרטה גמורה⁷⁷⁸, והרי נשאר עונש העבירה עליו⁷⁷⁹. ולכך היה צריך קרבן אשם תלוי הבא על הספק להיות יותר ביוקר מקרבן חטאת הבא על הודאי⁷⁸⁰:

הערות

769. בשו"ע שם ס"ב (יש מקומות שמקילין בדבר ולוקחים פת מנחתום העובד כוכבים, במקום שאין שם נחתום ישראל, מפני שהיא שעת הדחק), ורמ"א שם (ויש אומרים דאפילו במקום שפת ישראל מצוי, שרי). ש"ך שם ס"ק ט (מיהו כתב בתורת חטאת שם בשם הפוסקים, דבי' ימי התשובה יש ליזהר בפת של עובדי כוכבים). וראה גם לעיל סי' רמב סי"ג (ובמקומות שאוכלים פת של נכרים כל ימות החול), ושם נסמן (הערה סו).
770. רא"ש פ"ד סוס"י יד (נהגו באשכנז, אף אותן שאין נזהרין מפת של נכרים כל השנה, בעשרת ימי התשובה נזהרין). טור ושו"ע (אף מי שאינו נזהר מפת של גויים, בעשרת ימי תשובה צריך ליזהר).
771. מנהגים (טירנא) עשי"ת ע' קד (בכל י' ימי תשובה אין אוכלין פת של גוים, אלא מכשירין תנורים בקיסם). מ"א (ואם אינו יכול לאפות בעצמו, די בהשלכת קיסם (לבוש ומנהגים)). לבוש (ואם אינו יכול לאפות בעצמו, יכשיר את התנור שאופין בו הגוים, שישליך בו ישראל קיסם אחד כדי שיהא נראה כמסייע באפייתה).
772. בשו"ע ס"ט (הדליק העובד כוכבים ואפה העובד כוכבים ... אפילו לא זרק אלא עץ אחד לתוך התנור, התיר כל הפת שבו).
773. מ"א (ונראה לי דמי שהולך בדרך, אין צריך להמתין רק כשיעור המפורש ביו"ד ססי' קי"ב, דלא קיבלו עלייהו להחמיר בי' ימים יותר משאר ימות השנה).
774. שו"ע סט"ז (יש מי שאומר, שהנזהר מפת עובד כוכבים והוא בדרך, אם יש פת של ישראל עד ד' מילין, ימתין).
775. ברמ"א ובלבוש "ולפשפש". וראה עירובין יג, ב (יפשפש במעשיו (שעשה כבר, ויבדוק עבירות שבידו ויתודה וישוב, רש"י), ואמרי לה ימשמש במעשיו (כגון אם בא מצוה לידו, יחשב הפסד מצוה כנגד שכרה, ולא יניח לעשותה בשביל ההפסד, שהרי שכרה עתיד לבוא, ואם באת לידו עבירה, יחשב שכרו שמשתכר בה עכשיו כנגד הפסדה העתיד ליפרע ממנו, רש"י)).
776. רמ"א (ויש לכל אדם לחפש ולפשפש במעשיו ולשוב מהם בעשרת ימי תשובה).
777. על פי נצבים כט, יח (והתברך בלבבו לאמר).
778. הרב רבנו יונה ברכות א, סע"ב (שעונש הספק יותר מהודאי ... והטעם בזה למה החמירו על הספק יותר מן הודאי, אומר מורי הרב, שהוא מפני שעל הודאי משים האדם החטא אל לבו ודואג ומתחרט עליו וחוזר בתשובה שלימה, אבל על הספק עושה סברות ואומר אותה חתיכה שאכלתי אולי היתה מותרת, ולא ישית אל לבו לשוב, ולזה החמירו בו יותר). רמ"א (וספק עבירה צריך יותר תשובה מעבירה ודאי, כי יותר מתחרט כשיודע שעשה משאינו יודע).
779. לבוש (ואינו מתחרט עליה חרטה גמורה, והרי נשאר עונש העבירה עליו).
780. רבנו יונה שם (וכן מצינו שעל הודאי מביא חטאת, ואמרינן (זבחים מח, א) דחטאת דנקא, כלומר שאפילו לא יהיו דמי כשבה או שעירה שיביא לחטאת אלא דנקא, די לו בזה. ודנקא היא מעה, והוא שתות הדינר, כדאמרינן (קדושין יב, א) שש מעין כסף דינר. ואם מביא אשם על הספק, כגון שהיו לפניו ב' חתיכות, אחת של שומן ואחת של חלב, ואכל אחת מהן ואינו יודע איזה מהן אכל, צריך להביא ב' סלעים, שהם מ"ח מעין, כי הסלע ד' דינרים, והדינר ו' מעין, אישתכח דב' סלעים הוו מ"ח מעין, ועל הודאי סגי במעה א' בלבד). רמ"א (ולכן קרבן אשם תלוי הוצרך להיות יותר ביוקר מחטאת).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 13 עמודים.