ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך יד ואתחנן שיחה ב27

27

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

החנוך י* ,והזבה צריכה ז' נקיים לפי שהזיבה תורה על רוב מותרי האשה וזהו המשך הרקת דמי' ימים רבים אחר ימים הנהוגים ברוב הנשים" -- ולפי המבואר לעיל מובן, דמה שכי ,שהזיבה תורה על רוב מותרי האשה"י היינו ששייכותה של הזבה למציאות של רע היא ביותר מכפי הרגיל.

והביאור בזה: ע"י חטא עה"ד ,יר" דה זוהמא לעולם"יי, שירדו האדם והעולם ** משלימות שלהם וממעלתם, כי נתערבה בהם זוהמא ורע -- ועדיין נמצאת היא בהם" עד שיקוים היעוד יי ,ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ" בגאולה העתידה שאז תתבטל הזוהמא לגמרי והאדם והעולם יתבררו ויזדככו ויתעלו בתכלית הבירור, הד זיכוך והעלי'.

זז א שע'י חטא עה"ד ירדה ה" .זוהמא" בבנ"א, באופן שהרע נעשה אצלם כדבר טבעי -- וצ"ל עבודת האדם לדחותו; וזהו"ע דם נדה -- רע הנגרם ע"י חטא עה"ד והנעשה כטבע באדם, ועליו להרחיק א"ע ולי-

3) מצוה קסו,

4) שבת קמו, רפ"א.

5 ראה תו"א תולדות כא, ב. יתרו עד א-ב, משפטים עט, ד

6 ואף שע"י מ"ת .פסקה זוהמתן" (שבת שם, ע"ז כב, ב. זת"א גב, ב, ת"ב קצג ב) -- הרי ע"י חטא העגל חזרה זוהמתן (זהר שם, וראה תניא ספל"ו), אף שאינה כפי שהייתה לפנ"ז (כדמוכח בש"ס שם. גיצוצי אורות זח"ג יד, ב

7) זכרי" 'ג, ב, וראה גם זח"א קכ רע"א.

\אתחנ\ג

טהר מרע זה*, עבודת כל

אדם 5

וזוהי

אמנם מכיון ש,מדת הבינוני היא מדת כל אדם ואחרי' כל אדם ימ-

8 עפ"ז יש להסביר טעם הדעות * (הובאו בדרכי תשובה סי" קצו ס"ק 0) שאסור לאשה לעמוד בימי טומאתה אפילו אין בעלה בעיר, אף לפי מאי דקיייל שטבילה בומנה לאו מצוה -- כי זה מורה על הטהרה מהרע והזוהמא שע"י חטא עה"ד.

9) ועפ"ז יומתק מרזייל (מדרש תהלים (קמו [ד])): ,אין איסור גדול מן הגדה כוי ולעייל הוא מתירה כו"", כי כנייל יתברר אז העולם מהטומאה של חטא עה"ד. וכל פרטי הטבע יהיו טהורים (ויהי' .דם" (דער קאַך) הנצרך בתחלת העבודה, משא"כ בשז בטל. וראה יומא (סט, ב) כליא עלמא). וראה אגה"ק סכ"ו (קמג, סע"א) שלע"ל יצטרכו לידעץ דיני טומאת יולדת ואינו מזכיר טומאת נדה. וראה אוה"ת בראשית ע' נא.

הערות

1. *) וראה שו"ע אדה"ז (או"ח ס" שכו ס"ז) : .ובמדינות אלו נהגו לאסור טבילת אשה בשבת אא"כ יש בעלה בעיר וגם לא הי" אפשר לה לטבול קודם השבת או שלא הי' בעלה בעיר ובא בער"ש שלא פשעה במה שלא טבלה קודם לכן". וראה שם סי' תריג ס*כ. וצ"ע במ"ש ביו"ד (סי' קפו סק"ח) ,שאסור לאשה לעמוד בימי טומאתה אפילו איץ בעלה בעיר כדלקמן ס" קצז". (ואולי פירש שם דבריו, אבל אצלינו חסר סי' זה). וראה פס*ד להצ"צ (יו"ד סי' קצו ס"ו) : .אם האשה אינה מתחלת לספור ז"נ ממחרת יום ההפסקה כו" מ"מ עלתה לה ספירה, ואף לכתחילה תוכל לעשות כן אם תרצה", אף שעי*ז מאחרת היא את הטבילה. אבל מוכרח לומר שהצ"צ איירי באופנים מסוימים, (או דלא קאי כאן אלא בדין שהספירה עולה לה) זהרי לא חילק שם בן אם בעלה בעיר או לא, ואם בעלה בעיר הרי בודאי שאסור לה לאחר הטבילה (כםפורש בשו*"ע אדמוה"ז סי' תרי"ג ס"כ).

מצוטט ב־5 עמודים

שולחן ערוך ז לקו"ש חי"ד ע' 27
שולחן ערוך כ לקו"ש חי"ד ע' 27
שולחן ערוך [ח] לקו"ש חי"ד ע' 27
שוע"ר עם ביאור דברי שלום שכו דיני רחיצה בשבת לקוטי שיחות חי"ד ע' 27
שוע"ר עם ביאור דברי שלום תריג איסור רחיצה ביום הכיפורים לקוטי שיחות חי"ד ע' 27

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 16 עמודים.