56

6 לקוטי

וא"כ הי' לו לרש"י להעתיק תיבות אלוי, ולא ,ותקח מרים הנביאה".

ב) מה מכריח את רש"י להודיע כאן (בפירוש הפשט של כתוב זה) תוכן נבואת מרים! לכאורה הו"ל לכתוב רק ,והיכן נתנבאה, כשהיתה אחות אהרן" ותו לא!:'

ג) לאידך, מנ*ל לרש"י, בפשוטו של מקרא, שנבואת מרים היתה ;עתידה אמי שתלד בן וכו'*?+::

ד) כידוע, אין דרכו של רש"י לציין מקור פירושיו. ובמקום שהוא כן מציין המקור, ה"ז בשביל להוסיף ביאור לפירוש הכתוב ; אלא שאין הוספה זו מוכרחת להבנת הפשט (כי אז הי" רש"י כותבו בפירוש (כדרכו -- באופן שגם ה,בן חמש (למקרא)" יבין)) רק שבאם יהי' התלמיד זריז וממולח

9) ואפילו אם נאמר שהתיבה ,.הנביאה" שייכת להתירוץ, שהיתה ,הנביאה* כשהיתה ,אחות אהרן" -- הרי לפי"ז ה" רש"י צריך להעתיק גם תיבות אלו. ולא רק תיבות אלו. ועוד : תיבות .ותקח מרים" אין שייכות לפירושו, ולמה מעתיקן.

0) לכאו' אפ"ל שכוונת רש"י בזה היא לתרץ תיבת ,הנביאה", ולכן מביא שהתנבאה עתידה אמי שתלד בן כו', היינו שעכשיו התחילה לשיר שראתה שנבואתה ,עתירה אמי שתלד בן שמושיע את ישראל" נתקיימה (ראה חדא"ג מהרש"א סוטה שם). אבל לפי"ז הו"ל לרשיי להעתיק בעיקר התיבות .שמושיע את ישראל" (במקום ה" רמז ,וכו' כדאיתא בסוטה"), שתיבות אלו מתרצות ומבארות שעתה התקיימה גבואתה (משא'יכ התיבות ,עתידה אמי שתלד בן").

1 בפשטות י"ל שמכיון שרש"י מציין .כדאיתא בסוטה* אין צריך ע"ז מקור בפש" ש"מ, אבל באם לא הי' מוכרח בפשש"מ הי' מתאים יותר ע"פ סגנון רשיי לכתוב : ואמרו רבותינו (וכיו"ב) אמרה עתידה אמי כו'.

בשלח גב

יוקשה לו בפירוש שרש"י מביאו - ולתרץ הקושיא כותב רש"י <כדאיתא כו'" -- שע"י העיון שם תתיישב הקושיא.

ובאם דברי רז"ל המובאים בפרש'י נמצאים בכמה מקומות, ורש"י מציין לא' מהם (ולא סתם ,דאיתא בגמרא", או כיו"ב) -- אז כוונתו שדוקא ע'י העיון במקום המצויין ברש"י יתוסף ביאור בפי' הכתוב:: ;

ועפ"ז בנדו"ד: מהי כוונת רש"י לתרץ בפי' פשט הכתוב ע"י ציון המקור? מארז"ל זה נמצא במס' סוטה וגם במס' מגילה ורש"י מדייק ומציין לסוטה -- והרי אדרבא, מגילה (שהיא בסדר מועד) קודמת בש"ס למס' סוטה (שבסדר נשים) 3

2) או שרוצה לשלול הדרז"ל כפי שהוא במקום השני.

3) כ"ה לפי סדר הרגיל בששה סורי משנה זמ"ן נק"ט -- מתחיל בסדר זרעים ומסיים בטהרות, כן היא דעת התקו"ז בהקדמה (ה, א), הרמב"ם בהקדמתו לפיה"מ, וכן משמע קצת בשבת (לא, א) -- משא"כ לפי מאי דמשמע מבמדב"ר * (פי"ג, טודטז בסופו) וממדרש תהלים (יט) דעת ר' תנ" חומא -- נז"ם קט" : מתחיל מסדר נשים ומסיים בנזיקין. ועד"ז מוכח (לא רק בחלק האגדה שבתורה אלא גם בנוגע להלכה) מתוס' (ע"ז כב, א סד"ה אין מעמידין) ומהרא"ש (שם), דסדר טהרות בא לפני סדר נזיקין (עיין נו'יב מהדיית חיו"ד סעיט).