ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך יד ואתחנן שיחה א13

13

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

הוא זו ואצ'"ל זו ובמילא מובן שצריכים לשנות תחלה הדין שיש בו חידוש יותר! -- ולכן בא כאן תחלה דין ,דפוקקין" משום יתרון החידוש שבו (והיינו כיון שהתירו לפקוק אע"פ דדמי לבנין -- הרי מוכרח) שזהו בכל אופן גם שלא לצורך מצוה (דמשום מצוה לא היו מתירין כמבואר בתוס'*), משא"כ מדידה וקשירה שהתירו רק לצורך מצוה, כנ"ל -- טעם זה אינו שייך להקדמת ,ומודדין* ל,וקושרין"י דהחידוש דין בשניהם שווה, ובאין יתרון חידוש במדידה --.מסתבר שהסדר במשנה צ"ל ע'פ סדרן במעשה בפועל -- קשירה קודם למדידה. ואדרבה : לכאו' בהיתד דקשירה

ע"ד ,כיון דאתיא מדרשא חביבא לי'" (יבמות ב ב -- אבל עפ"ז צע"ק דגם בשתי בבות צ"ל כן

ואפילו את"ל ההכווגה (ראה עצמות יוסף (קידושין שם), באר שבע (נסמן בגליון הש"ס שם)) דבב' תיבות צריך לשנות ורק החידוש -- עכצ"ל שזהו רק באם הדין השני מיותר הוא כי מובן בדרך ממילא מדין הא', משא"כ בנדו"ד דפוקקין ומודדין ו קושרין.

8) ואין להקשות מדברי התוס' כיומא (שבשוה"ג הא' להערה הקודמת) דלכן תני ,מכבין ומפסיקין" לפי שהדין הב' יש בו חידוש (וע"פ הג"ל הרי צריך לשנות החידוש תחילה) -- כי אין כוונתם שבדין הב' יש בו חידוש יותר מבדין הא' (שהרי פשוט שעצם הדין שמותרין לכבות הוא עיקר ויסוד כל החידוש, ורק שבפרטים אחדים ישנו חידוש גם בדין הב'), כ"א כוונתם שדין הב' אינו מוכרח מדין הא' (מצד פרטים אלו), ולכן אי"ז בגדר ,זו ואצ"ל זו" (וכנ"ל בהערה הקודמת ובשוה"ג הב' שם), אבל בכל אופן עיקר החידוש הוא ,מכבין", ולכן נשנה תחילה.

קכו, ב ד"ה ומדבריהן.

ואתח1\ א

יש חידוש יותר מבהיתר מדידה: איסור מדידה בשבת הוא ,מפני שהוא מעשה חול וזלזול שבת", משא"כ איסור קשירה של קשר שאינו של קיימא הוא מטעם (ובאופן) ש,מד"ס נקרא זה ג"כ של קיימא" :י, היינו בקשר שהוא דומה לקשירה דאורייתא.

ועפ"ז פשוט יותר לאסור (מד"ס) קשירה הדומה למלאכה דאורייתא, מלאסור (מד'יס) מדידה שהיא רק מעשה חול וכו'. ולכן כשהתירו שניהן (לצורך מצוה) הרי בהיתר קשירה רבותא יתירא מבהיתר המדידה -- וא'כ גם מטעם זה הול"ל תחלה אוד קושרין" ואח"כ <ומודדין".

ב. ויובן כ"ז בהקדים מה ששנינו בתחלת מס' שבת :י שמלאכת הוצאה אינה אסורה מדאורייתא אלא באופן שהמוציא עושה עקירה והנחה. אבל בעקירה בלבד בלא הנחה, או בהנחה בלא עקירה, אינה אסורה כ"א מד"ס *י. וידועה +י הקושיא ע'"ז: למה לא תיאסר מדאורייתא גם עקירה לבד, או הנחה לבד, מטעם חצי שיעור שהוא אסור מה"ת *3 (גם במלאכות שבת *) 1

1 שו"ע אדה"ז סי" שי"ז סעי' א',

4 ראה בשך"ח כללים מערכת ח כלל ד וש"נ. וראה לקו"ש ח"ה ע' 33 הערה 1 ח"ז ע' 110 הערה 34.

6 כ"ה דעת ארה"ז, כמפורש בשו"ע שלו סי" שמ סע" א וסעי" ד. וראה גם בקויא לסי' שב. והוא ע"פ שיטת רש"י

הערות

1. וכפשטות הלשון .זו ואין צריך לומר זו". וראה הערה הבאה.
0. שו"ע אדה"ז סי" ש"ו שם, וראה תוס' שבת שם.
2. וכבר העירו האחרוגים על הקשירה והשייכות דתחלת מס' וסופה מברכות י, רע''א. ובתוס' שם, וראה ס' ויהא ברכה: ולהעיר מסייי פ"א מייז : נעוץ סופן בתחלתן ותחלתן בסופן.
3. וראה שו"ע (ושו"ע אדה"ז) סי" שמ"ז ס"א.
5. יומא עד, א,

מצוטט ב־5 עמודים

שולחן ערוך א לקו"ש חי"ד ע' 13
שולחן ערוך א לקו"ש חי"ד ע' 13
שולחן ערוך א לקו"ש חי"ד ע' 13
שוע"ר עם ביאור דברי שלום שמז על איזה הוצאה חייב מן התורה לקוטי שיחות חי"ד ע' 13
תורת מנחם דף השער לקו"ש חי"ד ע' 13

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 21 עמודים.