106

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

בין האופן שבו היא מחיה את הראש לבין שאר חלקי הגוף, בכל האיברים חיות זו קיימת באופן שווה. כלומר, עצם היות האדם חי - זהה בגוף כולו.

וכשם שבחיות כללית זו אין הבדלים בין המוח שבראש לבין העקב שברגל באותו גוף, כי אין היא נמדדת ומותאמת לפי חלקי הגוף שאותם היא מחיה, כך אין הבדל בחיות כללית זו בין גוף אחד לבין משנהו - אצל כל אחד נפש כללית זו היא באופן שווה, ונפש של ילד קטן ,.ביכולתו להחיות גופו של עוג (מלך הבשן)"*.

ב) חות פרטית ומסויימת, המותאמת לתכונתו של הגוף ולכל חלק שבגוף באופן מיוחד - בכל איבר חיות זו היא בהתאם לתכונותיו היחודיות של איבר זה. בראש, שהוא איבר מורכב יותר, מאירה חיות פרטית זו יותר מאשר באיברים אחרים, וכך בכל חלק וחלק לפי תכונותיו*. בחיות זו יש הבדלים גם בין גוף אחד לאחר.

החיבור בין הנפש וחיות הנפש לבין הגוף נעשה על ידי אכילה, כידוע, ולכן יש גם בכך שני שיעורי ואופני אכילה:

א) שיעור האכילה הקשור לעצם

בשלח ג

חיבור הנפש והגוף, לחיות הכללית, המביאה לידי היות הגוף ;חי" וכיון שעצם חיותו של הגוף אינה מורכבת מ,פרטים", מובן*, שהאכילה היוצרת חיבור זה אינה מורכבת מצירוף של פרטים, אלא זהו שיעור עצמי'", ולכן אין בשיעור אכילה זה הבדלים בין גוף אחד לאחר. זהו השיעור ככותבת, אשר ,קים להו לרבנן דבהכי מיתבא דעתיה", להיפך. מן העינוי, של כל אחד ב;כל העולם כולו", ואף של ,,עוג מלך הבשן". זהו שיעור עצמי, כשם שלגבי חיות הנפש, אין החיות הכללית שבגוף מחולקת ונבדלת'*.

ב) שיעור האכילה הקשור לחיות היחודית לכל גוף לפי פרטיו, כך שככל שהגוף גדול יותר, כך גדולה

הערות

  1. 8. ד"ה כי עמך ה'ש"ת ספ"ו. חייב אינש תש"ח פ"ג. ובכ"מ.
  2. 9. ועד העקב שברגל שהוא מלאך המות שבגוף האדם החי (אדר"נ ספל"א).
  3. 0. ראה יומא עד, ב: והאבדתי את הנפש ההיא, ענוי שהוא אבידת נפש ואי זה זה אכילה ושתי. ובפיה"מ להרמב"ם שם פ"ח מ"א: ובאה הקבלה דבר שהנפש תלוי' בו זו אכילה ושתי'. ובהל' שביתת עשור פ"א ה"ד: תענו את נפשותיכם מפי השמועה למדו .. ענוי שהוא לנפש זה הצום.
  4. 1. להעיר ממש"כ הצפע"נ (מהד"ת כח, סע"ב, הובא במפענח צפונות פ"ט ס"ג) דשיעור רביעית דם של מת ,הוא דמי לנקודה לא מצטרף", וממה שהביא בהשמטות להל' מתנות עניים (ג, רע"ד) ,דברי הראב"ד בהל' טומאת מת פ"ד הי"ג. גבי רביעית דם דאין עליו שם נפש אא"כ מחובר", משמע דהטעם ש,שיעור רביעית דם דמי לנקודה" - לפי דרביעית דם הוא דם הנפש.
  5. 2. ומה שמ"מ ,כולי עלמא טובא ועוג מלך הבשן פורתא" - י"ל שזהו מצד החיות פרטי שנתוסף ע"י האכילה הזו.

מצוטט ב־1 עמודים

  1. תורת מנחם בס"ד. שיחת יום א' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשט"ז. לקו"ש חכ"ו ע' 106

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 21 עמודים.

  1. אגרות קודש ט'כז יומא עד, א
  2. לקוטי שיחות 161 מאותו ספר יומא עד, סע"ב
  3. לקוטי שיחות 1109 מאותו ספר יומא עד, ב
  4. לקוטי שיחות 109 מאותו ספר יומא עד, א
  5. לקוטי שיחות 110 מאותו ספר יומא עד. רע"א
  6. לקוטי שיחות 13 מאותו ספר יומא עד, א
  7. לקוטי שיחות 252 מאותו ספר יומא עד, א
  8. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח סיון, ה'תשי"ד. יומא עד, א
  9. תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ג' פ' וארא, כ"ד טבת ה'תשי"ב. יומא עד, א
  10. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ג יומא עד, ב
  11. תורת מנחם בס"ד. ר"ד בעת סעודת מוצאי יום הכיפורים, ה'תשכ"ז יומא עד, ב
  12. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשכ"ז יומא עד, ב
  13. שולחן ערוך כח יומא עד, א
  14. רשימות מד יומא עד:
  15. לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח <h2>מגיד (המשך2)</h2> יומא עד, ב
  16. שוע"ר עם ביאור דברי שלום תמב דין ביעור תערובת חמץ קודם הפסח יומא עד, א
  17. שוע"ר עם ביאור דברי שלום תמו מי שמוצא חמץ בתוך המועד יומא עד, א
  18. לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח עם ביאור דברי שלום מגיד יומא עד, ב
  19. תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ח יומא עד, ב
  20. תורת מנחם שיחת ש"פ מצורע, שבת הגדול, י"ב ניסן, ה'תש"ל יומא עד, א
  21. תורת מנחם שיחת אור ליום ועש"ק, אדר"ח אייר, ה'תשל"ב יומא עד, סע"א ואילך