ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח:תמב דין ביעור תערובת חמץ קודם הפסח ובו ל"ד סעיפים:כח

כח

כח אבל אם אינן עשוין לחזק שבריה^רמג ולא לסתום נקביה <(טז)> אם הן מדובקים בעריבה הרי העריבה מצרפתן לכזית^רמד וחייב לגורדן ולבערן.

ואם אף כשנצרף כל הבצק שבעריבה שאינו עשוי לחזק ולסתום לא יהיה בו כזית אין צריך לבערו^רמה אלא די לו בביטול^רמו דכיון שאין בו כזית אינו חשוב והוא בטל לגבי העריבה אם הוא מודבק בה^רמז.

אבל אם אינו דבוק בה אלא הוא מונח בסדקים ברפיון ואין צריך לומר אם אינו מונח בסדק חייב לבערו^רמח אף על פי שכבר ביטל ואע"פ שמן התורה אפילו אם לא ביטלו אינו חייב לבערו אלא אם כן יש בו כזית^רמט שנאמר^רנ לא תאכל עליו חמץ וגו' ולא יראה לך שאור וגו' מה אכילה בכזית <(יז)> אף ראיה בכזית^רנא <(יח)> מכל מקום מדברי סופרים אפילו פחות מכזית חמץ שהוא עומד בעינו ואינו מודבק לדבר אחר חייב לבערו^רנב גזרה משום כזית^רנג.

ואפילו נתערב בדבר אחר ויש בתערובות טעם חמץ חייב לבערו אע"פ שביטלו גזירה שמא ישכח ויאכל ממנו בפסח^רנד ויש כאן איסור מן התורה שבכל איסורי מאכלות^רנה אפילו פחות מכזית אסור מן התורה שנאמר^רנו כל חלב וגו' כל לרבות חצי שיעור^רנז.

לפיכך^רנח אם הוא מטונף קצת שאינו ראוי לאכילה^רנט אין צריך לבערו אפילו הוא עומד בעינו כיון שאין בו כזית וכבר ביטלו:

הערות

רמג. רב יהודה אמר שמואל כלישנא בתרא מה, א, וכרב הונא שם ע"ב (סמי קילתא מקמי חמירתא). רי"ף שם (יג, ב). טור ושו"ע ס"ז.
רמד. טור בשם ה"ר יחיאל מפרי"ש, ושו"ע סי"א. הגהות סמ"ק סי' צח (ע' עד אות כב).
רמה. הגהות מהרל"ח ס"ק ח. מ"א ס"ק י (לדעה הנ"ל). וראה קו"א טז להוכיח דהכי קיי"ל (דלא כדעה הב' שבמ"א שם).
רמו. מ"א סוף ס"ק יב. אבל ראה קו"א ס"ק יח.
רמז. ירושלמי פ"ג ה"ב. פר"ח סי"א. ונתבאר בקו"א ס"ק טז.
רמח. רמב"ם פ"ב הט"ז, לפירוש מ"מ וכ"מ שם. שו"ע ס"ח. וראה קו"א ס"ק טז, דהכי קיי"ל (דלא כדעה שהובאה לקמן סי' תמו ס"ג.
רמט. משנה ריש ביצה כבית הלל. וראה גם לקמן סי' תמד סי"ט.
רנ. דברים טז, ג-ד. וראה מ"מ וציונים.
רנא. גמרא שם ז, ב (ילפינן ביעור מאכילה).
רנב. ראה קו"א ס"ק יז, שלדברי הכל היינו רק מדרבנן. וראה לעיל קו"א ס"ק ט, שאם עבר עליו הפסח ולא ביערו אסור בהנאה. וראה קו"א סוף ס"ק יח, שאפילו בצק המושלך לארץ לא בטל מאליו וצריך לבער, ונתבאר שם הטעם.
רנג. וכ"ה לעיל ס"ג. לקמן סכ"ט. סי' תמו ס"ד. וראה קו"א ס"ק טז בהג"ה הא', שגם בזה טעם האיסור הוא שמא יבא לאכלו.
רנד. ראה לעיל ס"ג, שגם בזה חייב לבערו גזרה משום כזית. והחילוק בין ב' טעמים אלו (לענין ברכה ולענין חמץ שעבר הפסח) ראה קו"א לעיל ס"ק ט, ולקמן סי' תמו ס"ק א. וראה העו"ב תתמג ע' 34.
רנה. משא"כ איסור בל יראה. שו"ת חכם צבי סי' פו וראה קו"א ס"ק יז וש"נ.
רנו. ויקרא ז, כג.
רנז. יומא עד, א. וראה רמב"ם פ"א ה"ז. מ"מ וכ"מ שם.
רנח. כיון שעיקר טעם האיסור הוא שמא יבא לאכלו, וכדלעיל סי' תלג סי"ט וס"ל שבמקום שאין לחשוש שיבא לאכלו סגי בביטול (גם בכזית). וראה קו"א ס"ק טז בהג"ה הא', וסוף ס"ק יח בהג"ה.
רנט. הגהות מיימוניות פ"ב הט"ו אות ת, בשם רא"ם ביראים השלם סי' שא. מ"א ס"ק י.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 21 עמודים.