א
שמ כמה דינים מדברים האסורים בשבת כעין תולדות מאבות. ובו י"ח סעיפים:
א הגוזזא בין מן החי בין מן המתב בין מן בהמהג וחיה אפילו מן העור המופשטד חייב והוא מאבות מלאכותה שכן במשכן היו גוזזין עורות התחשים ואיליםו.
אבל התולש צמר בידו מן הבהמה או מהעור פטור שאין דרך גזיזה בכךז וכן הנוטל שערו וצפרניו בידיו או בשיניו פטורח אבל אסור מדברי סופריםט ליטול ביד אפילו לאחריםי אע"פ שאינו יכול לאמן ידיו ליטול יפה בלא כלייא לאחרים.
אבל אם חתכן בכלי חייביב אפילו על ב' שערות בלבדיג ועל אחת פטור אבל אסור מן התורה כשאר חצי שיעוריד ומלקט לבנות מתוך שחורותטו שלא יהא נראה זקןטז אפילו באחת חייב ודבר זה אפילו בחול אסוריז משום לא ילבש גבר שמלת אשהיח שתרגומו לא יתתקן גבר בתקוני אתתאיט:
הערות
- א. רמב"ם פ"ט ה"ז, מתוספתא פ"ט ה"א.
- ב. רמב"ם שם, מירושלמי פ"ז ה"ב (נא, א). מ"א סק"ג.
- ג. ואין מגרדין הבהמה במגרדת מפני שמשרת שער וחייב משום גוזז (לקמן סי' תקכג ס"ב, ע"ש).
- ד. תוספתא שם. רמב"ם שם. מ"א שם.
- ה. משנה עג, א. רמב"ם פ"ז ה"א.
- ו. ראה שו"ת הריב"ש סי' שצד. הובא במ"א סוס"י שג. וראה רש"י שם ד"ה הגוזז וד"ה הצד. וראה לקמן ס"ב.
- ז. מ"א שם ממשמעות הרמב"ם שם. ולענין נוצת העוף ראה לקמן סי' תצח סכ"ג: מ"מ הרי הוא חייב משום עוקר דבר מגידולו ... לא ימרוט את הנוצה ... יש לחייבו גם משום גוזז שהרי כן דרך העוף לתלוש נוצתו ביד.
- ח. משנה צד, ב כחכמים. רמב"ם שם ה"ח. טור.
- ט. משנה שם. טור ושו"ע ס"א. וראה לעיל סי' שכח סל"ז דין ציפורן שפירשה. וראה לעיל סי' קסא סוף ס"ב (לענין ניקור הצפרנים מליכלוך): ובשבת דוחק את הבשר שתחת הציפורן כדי שלא יגרור את הציפורן כשמסיר הטיט.
- י. רבי אלעזר בגמ' שם. טור ושו"ע שם.
- יא. רש"י שם ד"ה אבל.
- יב. רבי אלעזר שם. רמב"ם שם. טור.
- יג. ברייתא וגמ' שם. טור ושו"ע שם.
- יד. מ"א סק"ב. כדעת רש"י עד, א ד"ה וכי. מאירי ג, ב. הגהות אשרי סופ"ז. ועוד. וראה גם לקמן ס"ד. סי' תמב סכ"ח. הל' גזילה וגניבה ס"א. לעיל סי' שב קו"א סק"א. וראה לקו"ש חי"ד ע' 13 הע' 16. ח"ז ע' 110 הערה 36. כללי הפוסקים וההוראה כלל יט.
- טו. ברייתא שם. טור ושו"ע שם.
- טז. רש"י שם ד"ה אחת. וראה בדי השלחן סי' קמג סק"ה. אג"ק ח"א ע' י.
- יז. ברייתא שם. טור ושו"ע שם.
- יח. דברים כב, ה. ברייתא שם. שו"ע שם.
- יט. ראה גם נזיר נט, א.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 3 עמודים.