א
שיז דין קשירה ועניבה בשבת ובו י"א סעיפים:
א הקושר והמתיר הן מאבות מלאכותא שכן במשכן היו צידי חלזון קושרין ומתירין ברשתותיהןב שכל רשתות עשויות קשרים קשרים והן קשרי קיימא ופעמים שצריך ליטול חוטין מרשת זו ולהוסיף על זו ומתיר מכאן וקושר מכאןג.
ומן התורה אינו חייב אלא על קשר של קיימאד העומד להתקיים לעולםה דהיינו שקושרו על דעת שישאר כן כל זמן שאפשר לו להיות קיים וכל זמן שלא יצטרך לו להתירו ואע"פ שאפשר שיצטרך לו להתירו בזמן קרוב ויתירנו אעפ"כ הואיל וכשקושרו אינו קוצב זמן בדעתו מתי יתירנו ואפשר שישאר כן לעולם הרי זה נקרא קשר של קיימא וחייבים על קשירתו ועל התרתו אבל אם קוצב בדעתו איזה זמן שאז יתירנו בודאי אפילו הוא זמן ארוך מאד אין זה של קיימא מן התורהו ופטור בין על קשירתו בין על התרתו אבל מדברי סופרים נקרא זה ג"כ של קיימא הואיל ועומד להתקיים איזה זמןז ואסור בין לקשרו בין להתירו אבל אם אינו עומד להתקיים כלל אלא להתירו ביומוח כגון קשרים שבמלבושים ומנעלים שכשלובשן שחרית קושרן וכשפושטן ערבית מתירן מותר לקשרן ולהתירן בשבת.
אבל אם הוא בדעתו שלא להתירן ביומןט כגון תלמידי חכמים שלומדים בלילות ואינם חולצין מנעליהן ולא פושטים מלבושיהן בלילהי אסורים לקשרם בשבת שחרית אם בדעתםיא שלא להתירן ערבית וכן אסורים להתירן בשבת אם כשקשרו אותן באחד מימות החול היה בדעתם שלא להתירם מיד בלילה שלאחריו אבל אם אין בדעתם כלום כשקושרין אלא קושרים סתם מותרים לקושרם בשבת ואף שאח"כ אינן מתירין אותן בלילה עד לאחר איזה זמן אינן נקראים בשביל כך קשר של קיימא הואיל ובשעת הקשירה לא היה הדבר ודאי שלא יתירו אותן בליל מוצאי שבת שהרי לפעמים גם התלמידי חכמים חולצים מנעליהם בלילה טרם ישכבויב וכן מותרין להתירן בשבת אם קשרו סתם אפילו קשרו לפני השבת זמן מרובה ולא התירו בינתיים אבל קשרים שלעולם דרכו לקיימן איזה זמן בודאי ואין דרכו לעולם להתירו ביומן אסור לקושרן בשבת אפילו בסתםיג או להתירם.
ויש אומריםיד שכל קשר שאינו עומד להתקיים ז' ימים אינו נקרא קשר של קיימא אפילו מדברי סופרים ומותר לקשרו ולהתירו בשבת ואפילו אם רוב הפעמים דרכו לקיימן ז' ימים אלא שלפעמים ג"כ מתיר אותו בתוך ז' כגון תלמיד חכם שרוב הפעמים אינו חולץ מנעליו ולא פושט מלבושיו כי אם משבת לשבתטו שנמצא מקיים קשריהם ז' ימים ולפעמים ג"כ מתירן תוך ז' אינן נקראים קשר של קיימאטז אלא אם כן יש בדעתו בשעת קשירתן שלא להתירן עד לאחר ז'יז אבל אם קושרן סתם אינן נקראים של קיימא אלא אם כן דרכו לעולם לקיימם שבעה ימים כגון המשיחות שקושרין בהן בית הצואר של הכתונת מי שאין דרכו לעולם להתירן אלא כשמחלף הכתונת משבת לשבת אסור לקשרן ולהתירן בשבתיח.
ולענין הלכה יש להחמיר כסברא הראשונה אלא אם כן צריך הרבה לכך אזי יש להקל לעשות ע"י נכרייט:
הערות
- א. משנה עג, א. רמב"ם פ"ז ה"א.
- ב. מסקנת הגמ' עד, סוע"ב.
- ג. רש"י שם ד"ה קושרין.
- ד. משנה קיג, א. בגדר מלאכת קושר ראה לקו"ש חי"ד ע' 13 ואילך.
- ה. טור. ב"י ד"ה כל (נמצינו למדין כו'). וראה גם רש"י קיא, ב ד"ה ואלו. וראה אג"ק חי"א ע' תח.
- ו. ראה לקו"ש חי"ד ע' 14 והע' 19 (הטעם שאין בזה איסור משום חצי שיעור).
- ז. ט"ז סק"א בדעת רש"י ורא"ש. וראה מי טל (קושר) סי"ח ס"ג.
- ח. רש"י שם ד"ה מפתח. קיב, א ד"ה דנפקי. טור. ט"ז שם.
- ט. ב"י סוד"ה וכתב ממשמעות מהר"ם בשו"ת (לבוב) סי' תלד. ויש אומרים ברמ"א ס"א. ט"ז שם.
- י. גמ' שם לפי' ספר התרומה סי' רמג בשם רבו. הובא בב"י שם.
- יא. ט"ז סק"ב.
- יב. ט"ז שם.
- יג. ט"ז סוף סק"א.
- יד. מרדכי רמז שפו. ב"י שם בדעת הטור. ויש מקילין ברמ"א שם.
- טו. ראה הגהות מיימוניות פ"י אות ג. וראה מ"מ וציונים.
- טז. ראה אבני נזר או"ח סי' קפא.
- יז. הגהות מיימוניות שם. וראה מרדכי שם.
- יח. ראה מ"א סוף סקי"א. וראה גם לקמן סוף ס"ו.
- יט. ט"ז סוף סק"ה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.