ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך ז מצורע שיחה ב109

109

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

יוחנן: הרמב"ם'" מבאר את הטעם של בית הלל, לכך שהיום אינו מחייב שימור, "לפי שהרואה יום אחד עשר לא תהיה לעולם זבה גדולה בראיה הזאת". ולמרות זאת הוא מסיים, כדעת רב יוחנן, "ודע כי הרואה בעשירי צריכה שימור, ואף"על-פי שאינה זבה גדולה כלל בראיה הזאת". וכיון שהסיבה לכך שיום י"א אינו מחייב שימור היא מפני שראיה זו אינה יכולה להביא למצב של זבה גדולה, הכרחי לומר, שהטעם שהרואה בעשירי צריכה שימור (למרות שגם היא אינה יכולה להיות זבה גדולה), מפני שלדעת רב יוחנן, יש קשר בין ראיה ביום העשירי לבין זיבה גדולה.

ה. חצי שיעור של דבר איסור - אסור או מותרז

כדי להבין זאת יש להקדים ולבאר את המחלוקת?* שבין רב יוחנן לבין ריש לקיש לגבי אכילת חצי שיעור של דבר אסור: "רב יוחנן אמר אסור מן התורה, כיון דחזי לאצטרופי, איסורא קא אכיל (=כיון שעלול להצטרף, הרי אכל איסור). ריש לקיש אמר מותר מן התורה, אכילה אמר רחמנא, וליכא (=התורה אסרה אכילה, ובפחות משיעור אין זו אכילה)".

מה הן הסברות של מחלוקת זו?

מצורע ג

מסביר על כך הגאון הרוגוטשובי**: רב יוחנן סובר, שהשיעור של כזית וכדומה, שקבעה התורה, הוא הגדרה של כמות - שכמות של כזית יוצרת את הכמות של האיסור הנאכל, ולא שהשיעור "צר את עצם איסור האכילה, ולכן, אף אם אכלו פחות מהשיעור של מאכל אסור, הרי נעשתה פעולה של אכילת דבר אסור, ורק הכמות אינה מושלמת - ולכן הדבר אסור מן התורה'*. לעומת זאת, ריש לקיש סובר, שהשיעור יוצר את עצם מהות ה"אכילה". כלומר, אם אוכלים פחות מכשיעור, אין זו בכלל אכילה**, ולכן הדבר מותר מן התורה, כי "אכילה אמר רחמנא, וליכא".

מכך מובן גם לגבי שיעור בזמן*,

3 ראה מפענח צפונות ס"ע קפה ואילך. וש'"נ.

5 ולכן מודה ר"ל בעתיד להשלים (ירושלמי תרומות פ"ו ה"א), כי מכיון שדעתו לאכול שיעור שלם, ה"ז פעולת אכילה (אכילת כזית), ורק (שלע"ע) עשה בפעולה זו רק חצי'.

6 בשו"ת ח"צ (סי' פו) כתב, שזה שח"ש אינו אסור בבל יראה וב"י מה"ת, היינו לפי שאיסור ח"ש מה"ת הוא רק [במידי דאכילה "דאית לן קרא", או] באיסור שבא ע"י פעולה (אף שהוא לא במידי דאכילה), כי ע"י פעולתו אחשבי' ולכן

הערות

1. בפירוש המשניות סוף מס' נדה.
2. יומא עד, א.
4. ועפי"ז מובן בפשטות (וראה בהמובא בשד"ח כללים מערכת ח כלל ד), מה שגם לדעת ר"י, עקירה בלא הנחה מותרת בשבת - אף דחזי לאצטרופי, שהרי באם יעשה אח"כ הנחה יבוא לידי חיוב - כי הסברא ד"כיון דחזי לאצטרופי", היא הוכחה שהחצי שיעור היא אותה האיכות של שיעור שלם - איסורא קא אכיל", אבל עקירה בלא הנחה - אי"ז ענין הוצאה כלל.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 21 עמודים.