ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך יד ואתחנן שיחה א12

12

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

שיחה א

12 לקוטי

ואתתנןף

א בקשר לדיני שבת -- ששמירת שבת היא אחת מעשה"ד, הכתובות [גם] בפרשתנו + -- אי' במשנה בסיום מס' שבת י: ,ומעשה בימי אביו של ר' צדוק ובימי אבא שאול בן בטנית שפקקו את המאור [החלון] בטפיח [פך של חרס] וקשרו את המקידה [כלי חרס] בגמי לידע אם יש בגיגית פותח טפח או לא. ומדבריהם למדנו שפוקקין ומודדין וקושרין בשבת". היינו שבשבת מותר לפקוק את החלון, למדוד ולקשור קשר שאינו של קיימא '.

[ובגמ' שם* מבואר דרק מדידה של מצוה מותרת, וכן בנוגע לקשירה מפורש בשו"ע' שרק לצורך מצוה מותר לקשור קשר אומן שאינו של קיימא. אולם בנוגע לפקיקה מבואר בתוס' שם% שהיא מותרת גם שלא לצורך מצוה].

וצלה'יב :

הטעם מה שהסדר בהמשנה הוא ,פוקקין* ואח"כ ,ומודדין וקושרין", י"ל בפשטות מפני דכך הוי עובדא; שמתחילה ,פקקו את המאור", ואח"כ קשרו ומדדו, אבל לפי"ז הול"ל ,וקושרין (ואח"כ) ומודדין+ -- שהרי תחלה

.קשרו את המקידה" ואח"כ (ועי*ז) מדדו ,לידע אם יש בגיגית פותח טפח אם לאו".

וגם את"ל דהטעם להקדמת דין ד,פוקקין" הוא [לא רק מפני דכך הוי עובדא, כ"א גם] מפני הכלל (המובן מדברי התוס' י) שבשתי תיבות הסדר

ד קידושין מא, רע"א דיה האיש. וראה דברי שלום (להרב מבערזאן) מע' זו ואצ"ל זו, שדיח כללים ז כלל יא. ומסתימת לשון התוס' שם ד,לא זו אף זו לא שייך לשנויי כו' אלא בשני בבות אבל בשתי תיבות לא" משמע שכלל זה דבשתי תיבות לא אמרינן ,לא זו אף זו", הוא לא רק בנידון שדין א' מובן מהשני בדרך ממילא ואין צורך לשנותו כלל [ע"ד קושיית הגמ' שם ,השתא בשלוחו מקדש בו מיבעיא* -- ר,בו" לא הו"ל למיתני כלל * כיון דידעיגן אותו מ.בשלוחו"], אלא גם צנידון שבכל אופן צריך לשגות הדין הב' כי אינו מובן בדרך ממילא מדין הא' (וכבנדו"ד דהדין ד,פוקקין" אינו מכריח הדין ד.מודדין וקושרין", אלא שיש בו חידוש יותר), לא אמרינן ,לא זו אף זו", אלא שונה החידוש תחילה **, וי"ל שהוא

הערות

1. *) וסיום מס' שבת.
1. ה, יב-טו.
2. קנז, א. וראה שבת קכה, כ ואילך.
3. פרש"י שם "ה וקושרין.
4. קנ, ב. וראה רמב"ם פכ"ר מהל' שבת ה"ה. שו"ע או"ח סי' שיו ס"ז. שו אוה"ז שם סעי' יח.
5. או"ח סי' שי"ן ס"א, שו"ע אדה"ז שם ס"ד,
6. ו"ה מדחה. וראה שבת קכה, ב ואילך, המב"ם פכ"ב מהל' שבת הכיז. שו"ץ ארה"ז סשט"ו ס"ב.
8. *) אין לומר דקושיית הגמ' היא דהול"ל בסדר הפוך (.בשלוחו" ואח"כ ,בו"), כי אז יהי' בסדר .זו ואצ*ל זו", והרי גסם אה"ל דבשתי תיבות אפ"ל ,זו ואצ"ל זו" (תוס' שבועות ז, ב ד"ה הסול. וראה רשב"ם ב"ב קלב, א ד"יה גובה בסופו. וראה עצמות יוסף ובאר שבע שבפנים ההערה), הרי מוכח מדברי התוט' (פסחים לט, ב ד*ה לא. יומא פז, ב דיה מכבין. ב"ק קה, ב ז"ה ושמואל) שסדר זה הוא דוחק גדול (והיכא שמתרץ כן בגמ' -- עכצ"ל שזהו מפני שא"א לתרצו באופן אחר). ולהעיר מהשקו"ט האם גם בקרא כן הוא (נסמן בשד"ח שם).
9. *) אבל אי"ז בכלל *זו ואצ"ל זו* (שזוחק הוא -- נסמן בשוה"ג הא) -- כי הדוחק דסדריכלל זה הוא רק היכא שע"י זין הא' ידוע בדרך ממילא זין הב',

מצוטט ב־1 עמודים

תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ב לקו"ש חי"ד ע' 12

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 28 עמודים.