סימן מא

סימן מא

תפלה במקום מ"כ אדמו"ר הזקן ⁸⁷⁷

לכבוד א"נ וידיד נפשי באמת ה"ה הרבני הנגיד ותיק ונכבד מוהר"ר דוד כץ, יצו ה' אתו את הברכה וחיים עד העולם

למען ציון הלז היא הכיפה אשר על קבר איש האלקי' קדוש הוא כבוד רבינו הק' אחמו"ר זצללה"ה נבג"מ ⁸⁷⁸ לא אחשה ולא אתאפק עצור במילין, אשר הגיעני מכתב מב"א ⁸⁷⁹ ידידי ידיד עליון הרב החסיד מוה' חיים אברהם נ"י, שהכהנים במדינתכם יש מהם נמנעים משם, ולבם נוקפם מחמת שהכיפה היא בחדר תחת הגג, וכתב אלי לכתוב לכם היתר מפורש בכדי שלא ירבה מחלוקת בישראל. ומכותלי כתבו הט' ניכר שהלומדים במדינתכם מהנדזין בדבר, ואחשבה לדעת זאת.

וכמדומה לי שטעם האוסרין הוא משום שיש בכיפה חלון טפח על טפח ברום טפח שמביא את הטומאה לבית, ואף שיש שם לוח הסותם את פי החלון, סבירא להו דהאי סתימה כמאן דליתא דמי, ואסורים הכהנים ליכנס אף בשעה שהחלון סתום, דומיא מ"ש בש"ע י"ד סי' שע"א ס"ג. ואף ע"פ שבסעיף א' שם מבואר דסתימה מהני אפילו לפי שעה אם סותם כל הנקב, שאני התם דמיירי שיש פתחים אחרים לבית שהמת בתוכו הפתוחים לזה, כדמוכח מהראיות שהביאו התוס' ⁸⁸⁰ ור"ש ⁸⁸¹ ורא"ש ⁸⁸² לדין ההוא, ממאור שקשרו בטפיח ⁸⁸³ , ומההוא בי כנשיתא דפתיחא לאינדרונא ⁸⁸⁴ , דודאי לא הוציאו המת דרך המאור או דרך בית הכנסת, אלא היו שם פתחים אחרים לרשות הרבים. ובעל כרחך צריך לומר כן, שלא יסתרו הדברים שבשו"ע זה את זה ממ"ש בס"א למ"ש בס"ג. ועם היות שמכל מקום אין ללמוד איסור ברור מההיא דבש"ע ס"ג, דהתם ודאי סוף הטומאה לצאת מהחדר דרך אותו בית, שבודאי לא ישהה הטומאה בחדר, משא"כ בקבר שאין עתיד לפנות ח"ו. מכל מקום כמה משניות מוכחי דאין לחלק בהכי.

אבל ההיתר הברור הוא מפורש במשנה ספ"ו דאהלות גבי פרדסקין ⁸⁸⁵ דקתני נפתח כו', ופירש הר"ש והרא"ש דבטומאה שתחתיהן מיירי, דדוקא לענין טומאה שבתוכן אפילו הדלת מוגף הרי הוא כאילו פתוח (והיינו ההיא דבש"ע ס"ג הנ"ל), אבל לענין טומאה שתחתיהן אף שהיא בוקעת ועולה מכל מקום אינה מתפשטת לבית אלא אם כן פתוח לבית. ואם כן הכי נמי בכיפה זו שאין עליה שום טומאה אלא מפני שהקבר סתום וטומאה בוקעת ועולה לתוך הכיפה, הילכך אינה מתפשטת לבית, הוא החדר שתחת הגג, אלא בשעה שהחלון פתוח, אבל בשעה שהוא סתום בלוח מותרין הכהנים ליכנס.

רק את זה לא ידעתי, אם כותלי הכיפה גבוהים י' טפחים ⁸⁸⁶ , אף שמשפעת ועולה מכל מקום הכתלים עצמן צ"ל גבוהים י' טפחים. וזה יש לתקן בקל לחפור חריץ בקרקע סביב הכיפה עד שיהיו י"ט.

אך עוד אחת היא באתי לעורר לבב הכהנים פן יהרסו להתקרב אל הכיפה ולנגוע בקצהו, מחמת חשקם וכלות נפשם להשתטח שם בכלות הנפש, ונגיעה זו אסורה מן התורה ⁸⁸⁷ . וגם לפי דעת הב"ח והש"ך ⁸⁸⁸ חוששים שמא יאהילו אפילו בגבוה י' טפחים, ותופס ד' אמות.

ואף שאין לחוש כל כך בחששא זו במקום מצוה גדולה ומעלת השתטחות על קברי הצדיקים כי רבה, ומבטלין גזרת חכמים מפני דבר זה וכיוצא בזה ⁸⁸⁹ . וכן שמעתי שבאה"ק משתטחין הכהנים על קברי התנאים, ולדעתי גם כן הוא מזה הטעם, ולא משום קדושת התנאים, דלא מצינו זה בגמרא. אלא לפי שהקבר שהי' בימי התנאים הי' פתוח מן הצד, ואינו אסור אלא מדרבנן כדאי' בפ"ג דברכות ⁸⁹⁰ . משא"כ קברים שלנו שהם סתומים, אסורים לכהנים להשתטח על הקבר אפילו הוא צדיק גמור, לפי שהוא אסור מן התורה. אבל סמוך לכיפה שאינו אסור אלא מדרבנן איסור זה נדחה מפני מעלת השתטחות על קברי הצדיקים, ובלבד שלא יאהילו ולא יגעו בכותל כלל. מכל מקום כל מאי דאפשר לתיקוני מתקנינן.

וזאת העצה היעוצה, לבנות מחיצה מקנים סמוכים זה אצל זה גבוהים י' טפחים, כמו שבונין לפני הבימה שקוראין בספר תורה, סביבות כל הכיפה רחוק מן הכיפה ד' טפחים ⁸⁹¹ , והכהנים יעמדו אצל המחיצה מבחוץ, ויוכלו אפילו לסמוך על המחיצה. וכדי שיוכלו הישראלים ליכנס סמוך לכיפה ממש יעשו פתח ושער כניסה ⁸⁹² . ואתם הכהנים משרתי עליון אליכם המצוה הזאת כו'.

וזו"ז יקבלו ברכה ושלו' מאד"ה ⁸⁹³ כנפשו וכנפש תדרשנו לטובה ידידו לנצח

יהודא ליב אחי אדמו"ר המנוח זצללה"ה נבג"מ

לפ"ש לאחינו וריעינו יושבי ק' האדזיץ ה"ה הרבני הנגיד המפורסם מו' יצחק נ"י, וה"ה הרבני הנגיד אהו' מחו' מוה' שלמה נ"י, אשר נפשנו קשורה בנפשם בחבלי עבותות אהבת איתן אדונינו אחמו"ר ז"ל נ"ע, והמה המחזיקי בבדק בהמ"ד וב"ע ⁸⁹⁴ לכבוד נשמת הצדיק זכות הצדיק יגן עליהם לטוב להם כל הימים.

(מעבר לדף)

מ"ש הרא"ש וסמ"ג ור"ש ותוס' פ' לא יחפור ד"כ ע"א דאם סותם כל הנקב מהני אפילו אינו מבטלו לעולם, וראי' ממאור שפקקו בטפיח ⁸⁹⁵ , דאם מבטלו לעולם הוי כבונה בשבת, צע"ג מאי שנא מפקק החלון ⁸⁹⁶ , דלא בעינן מתוקן לכך אלא משום טלטול כידוע ⁸⁹⁷ .