4

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

4 לקוטי

וההסבר בסגנון תורת החסידות **: ביוה"כ מתגלה בכאו"א מישראל עצם ההתקשרות של הנשמה באלקות שלגבי בחי' זו אין תפיסת מקום לחטא ועון *י.

אמנם ,בכרת דיומא" מכיון שהחטא הוא פוגע ומנגד לגילוי ההתקשרות, הרי שוב א'א שהתקשרות זו תועיל לכפרת החטא *'.

ועד"ז הוא בנדו"ד :

ההתעוררות וחגילוי מלמעלה להוד ציא את בנ"י ממצרים הי' מצד גילוי ההתקשרות של הקב"ה, ,אבינו", לבני ישראל, כנ"ל, ומכיון שזוהי התקשרות עצמית שא"א להיות בה שינוי, לכן נגאלו כל ישראל ממצרים גם הרשעִים, ד,בין כך ובין כך בני הם" אמנם אותם הרשעים שמיאנו לצאת ממצרים (ולהיות עבד לעבדים -- שזהו היפך מעבדי אתם ופשיטא שזהו היפך ,בני בכורי") מאחר שבזה התד

לרבי כרת ביוה"כ (אם לא נימא דמודה רכי בכרת זיומא), המשכחת באחטא ויוהכ"פ מכפר שמודה רבי שאינו מכפר (יומא פז, א), אלא ששניהם (בכרת דיומא ואחטא ויוהכ'"פ מכפר) טעם אחד להם, דאין קטיגור נעשה סניגור.

ועדיז הוא באחטא ואשוב, שאין מספיקין בידו לעשות תשובה (יומא פה, ב) ,הואיל והתשובה גורמת לו לחטוא" (אגה'"ת פי"א).

5 ואה לקו"ש ח"ד ע' 1149 ואילך ובהנסמן שם.

6 ואה לקו"ש שם שגם רבנן ס"ל שעיצומו של יום מכפר [וכמ"ש הרמב"ם (הל' תשובה פ"א היג"ד) ,ועיצומו של יוה"כ מכפר" אף שפסק כרבגן (שם ה"ג)]. אלא שס"ל שבכדי להגיע לכפורת עיצומו של יום (שהיא למעלה מהכפרה שע"י התשובה) הוא עִ'"י התשובה.

7) וי"ל שזהו גם הטעם בג' ענונים הניל שבהערה 29 שאין יוה"כ עצמו מכפר. ראה רש"י שבועות שם פי' ג' עְנינִים אלו.

שסות א

נגדו לגילוי ההתקשרות גופא, לא יתכן שגילוי זה יפעול בהם ענין הגאולה ממצרים (וכנ"ל באותיות דנגלה ,אין קטיגור נעשה סניגור") *3.

ה. אבל עדיין אי"מ: הרצון שלא לצאת מהגלות, כשם שהי' זה בניגוד לההתקשרות של הקב"ה ל,בני בכורי ישראל" בהגאולה שקודם מ"ת, כמו"כ הוא מנגד גם לההתקשרות והיחוד שנתוסף במ"ת (ש,אנכי ה"א": כוחך וחיותך) המביא לגאולתם העתידה של בנ"י -- וא"כ ע'פ הכלל ד,אין קטיגור נעשה סניגור" איך תהי' גאולה של אלה שלא ירצו לצאת מהגלות בגאולה העתידה ?

וביאור הענין: בחידוש ועילוי הד התקשרות דהקב"ה ובנ"י שנתחדש במ"ת מצינו שני ענינים: א) בשעת מי"ת בַחר הקב"ה בישראל, וכדמוכת גם מהלכה בפועל -- בשו"ע אדהיז 5 ,שכשיאמר ובנו בחרת (מכל עם ולשון) יזכור מ"ת"; ב) בנ"י נעשו ,משועבדים"* ועבדים לה', וכמארץ"ל :י אמן ששמעה על הר סני כי לי בנ"י עבדים עבדי הם* כו'. וכמש"נ בענין מ'ת בפרשתנויי ,בהוציאך את העם ממצרים תעבדון אֶת האלקים על

הערות

  1. 8. משא"כ .המרובים" שיצאו בע"כ ממצרים (ראה בתחלת השיחה) הוא לא אלה שלא רצו לצאת מגלות מצרים (כדמוכח ממדרזיל שבהערה 10), כ"א אלה שלא וצו ללכת בהמדבר הגדול והנורא, וכיו"ב, שבזה אין התנגדות לגילוי ההתקשרות.
  2. 9. סי" ס' ס"ד. וראה תניא פמייט:
  3. 0. ראה פרש"י יתרו כ, ב (ממכילתא).
  4. 1. קושין כב, ב. הובא בפרש"י משפ" טים כא, ו, ירושלמי שם פ"א סהייב.
  5. 2. בהר פה, נה. וראה ראב"ע שם כה; מב
  6. 3. 2 יב

מצוטט ב־1 עמודים

  1. תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ט לקו"ש חי"א ע' 4

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 15 עמודים.

  1. אגרות קודש ב'תקב יומא פז, ב
  2. לקוטי שיחות 400 מאותו ספר יומא פז, ב
  3. לקוטי שיחות 17 מאותו ספר יומא פז, א
  4. לקוטי שיחות 12 מאותו ספר יומא פז, ב
  5. לקוטי שיחות 193 מאותו ספר יומא פז, ב
  6. לקוטי שיחות 167 מאותו ספר יומא פז, ב
  7. לקוטי שיחות 128 מאותו ספר יומא פז, א
  8. לקוטי שיחות 523 מאותו ספר יומא פז, ב
  9. תורת מנחם בס"ד. שיחת אור ליום ג' דחול המועד סוכות, י"ט תשרי יומא פז, ב
  10. תורת מנחם בס"ד. שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ב יומא פז, א
  11. שולחן ערוך א יומא פז, ב
  12. ספר השיחות 160 יומא פז, א
  13. רשימות כח יומא פז, ב
  14. תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשל"ג יומא פז, ב
  15. תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשל"ג יומא פז, א