17
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
מבאר במאמרי חסידות רבים? - כך טוען היצר הרע - שגם את ה"משפטים", את המצוות השכליות שבין אדם לחבירו, כגון "לא תגזול" וכדומה, יש לקיים מתוך קבלת עול מלכות שמים, בדיוק כמו קיום ה"חוקים".
ולכן מחשב האדם: העוול שעשיתי על ידי פגיעה בחבר והצער שגרמתי לו לא הביא לידי חוסר צדק ויושר כלפיו, אלא החטא הוא בכך שאני עשיתי את ההיפך מגזירת המלך. ואם כך, עלי
לשוב בתשובה ולבקש מחילה מהקדוש-ברוך-הוא, ולא מהאדם שנפגע.
אמנם כתוב בשולחן ערוך שצריך לרצות את החבר, וכיון שהקדושברוך-הוא ציוה כך, אקיים גם זאת מתוך קבלת עול מלכות שמים, ככל המצוות האחרות. אך מי אומר, שצריך באמת להיות אכפת לי צערו של חברי, ושעלי לחפש כל דרך לפייס אותו?
אדרבה - כך הוא טוען: התורה מדגישה כל כך ש"אין עוד מלבדו", וכאשר מחשיבים ענין אחר חוץ מאלקות, הרי זוהי הנהגה הנוגדת לאמת. אם יהיה אכפת לי צערו של הזולת (לא משום שהקדוערברוךהוא ציוה שלא לצער) ואלך לפייסו (לא מפני שכך כתוב בשולחן ערוך אלא)
מפני התחושה שגרמתי עוול לאדם אחר - הרי זה ר"ל מעשה של "פירוד" מאלקות, להיפך מ"אין עוד מלבדו!
מובן, שטענה זו אינה נובעת מהנפש האלקית<, אלא מהנפש הבהמית, אשר התלבשה במעיל של משי. אי רצונו לפייס את הזולת אינו נובע מן התורה, אלא מתחושת הישות שבו5.
דברי הרבי, שאת ה"משפטים" צריך לקיים בדיוק כמו החוקים, לא נאמרו לקולא ח"ו, אלא לחומרא: ודאי ומובן בפשטות שאסור ליהודי להיות בעל מדות רעות וצריך להיות אכפת לו כל ענין של צדק ויושר בין אדם לחבירן"*. ועל כך מוסיף הרבי, ואינו גורע ח"ו, שאת כל זה יש לעשות מתוך קבלת עול מלכות שמים, כחוקים':, וכך נוספת "חומרא" לענין:
אילו היו המשפטים מקויימים רק מפני ההגיון והשכל, הרי האדם עלול תמיד לחשוב שהזולת הוא ה"אשם",
הערות
- 7. ד"ה למען דעת תר"ץ (בסה"מ קונטרסים ח"א) סעיף ה'. הוי' לי בעוזרי תרצ"א (תרפ"ז) (בסה"מ שם) סעיף ג'. סה"מ אידיש ע' 46. ובב"מ.
- 2. ויקרא ג שיחות -
- 8. ראה יומא פז, א: חטאתי לאלקי (גירסא זו - דע"י - הובאה לפס"ד בשו"ע או"ח תר"ו. משא"כ ברמב"ם (הל' תשובה ספ"ב) "לה' אלקי") ישראל ולפלוני.
- 9. ראה שו"ע אדה"ז סתר"ו סוס"ב "להכניע
- 0. ראה ח"פ להרמב"ם פ"ו, אשר המעלה ד"כובש את יצרו" הוא רק בענין החוקים. משא"כ הרעות אשר גם מצד השכל הן רע, א"צ להתאות אליהן. עיי"ש בארוכה.
- 1. כי גם המיאוס בהרעות שמצד השכל, צ"ל בדרך קב"ע, לקיים רצון העליון, שרצונו הוא אשר נזכך את נפשותינו ונמאס בהם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 15 עמודים.
- אגרות קודש ב'תקב יומא פז, ב
- לקוטי שיחות 400 מאותו ספר יומא פז, ב
- לקוטי שיחות 4 מאותו ספר יומא פז, א
- לקוטי שיחות 12 מאותו ספר יומא פז, ב
- לקוטי שיחות 193 מאותו ספר יומא פז, ב
- לקוטי שיחות 167 מאותו ספר יומא פז, ב
- לקוטי שיחות 128 מאותו ספר יומא פז, א
- לקוטי שיחות 523 מאותו ספר יומא פז, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת אור ליום ג' דחול המועד סוכות, י"ט תשרי יומא פז, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ב יומא פז, א
- שולחן ערוך א יומא פז, ב
- ספר השיחות 160 יומא פז, א
- רשימות כח יומא פז, ב
- תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשל"ג יומא פז, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשל"ג יומא פז, א