ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך ט נצבים שיחה ב189

189

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

ויותר מכך, שני הימים הם "קדושה אחת"*.

וכשם שלגבי קידוש החודש רואים הבדל זה, שרק בראש השנה, אף כאשר בית הדין לא קידש את יום השלושים, בכל זאת "נוהגין אותו היום קודש", כי "מן הדין היה הוא ראוי להיות יום טוב מן התורה"** (כלומר, מצד למעלה - מן הדין הוא ראוי לכך. במלים אחרות: מפני שביום זה היה המולד, שהוא מצד למעלה),

כך גם לגבי ברכת החודש, הדומה לקידוש החודש (כדלעיל בסעיף ז), שאת ר"ח תשרי אין צורך שישראל יברכו, אלא "הקב"ה בעצמו מברכו".

ט. תתילת השנה תלויה בביייד

אמנם, קדושת ראש השנה אינה תלויה כל כך בבית דין, כאמור לעיל, שגם כאשר בית דין לא קידשו את יום השלושים, "נוהגין אותו היום קודש", לפחות מדרבנן - אך עצם המציאות של ראש השנה, היותו "ראש השנה", תחילת השנה החדשה, תלוי בבית דין.

כפי שקובעת ההלכה, שכאשר העדים הגיעו לאחר המנחה, שאז בית הדין לא קבלם, הרי אז היה היום

נצבים ג

הראשון של ר"ה (חלק*) מחודש אלול* (למרות ש"היו גומרים אותו באיסורו בקדושת יום טוב"*), וממילא - חלק מהשנה הקודמת.

"תמליבוני" - על ידי העם, או בחירה חפשית

ההסבר לכך הוא:

נאמר בגמרא":, שהקדוש-ברוך-הוא אומר לישראל "אמרו לפני בראש השנה... מלכיות כדי שתמליכוני עליכם". בכך יש ניגודים'*:

מצד אחד מובן, שכיון שיש לחדש עכשיו את "תמליכוני עליכם", הרי שלפני "תמליכוני" אין הקדוש-ברוךהוא מלך, כביכול*, ולכאורה, לא ייתכן לומר שישראל יוכלו לגרום על ידי עבודתם לכך שהקדוש-ברוך-הוא יהיה "מלך". כי העבודה של ה"עם" יכולה להגיע רק עד לדרגה של "מלך", אך אין ה"עם" יכול להגיע לדרגת עצמותו ית', הנעלית מהמלכות, אשר משם יש ליצור עתה את הרצון למלוך.

לכן אומרים בר"ה, לפני התקיעות, "יבחר לנו..." - שכיון שההמשכה

הערות

1. שייך בכל ר"ח. משא"כ להטעם שנתקלקלו בשיר. וראה צל"ח לברכות כו, ב.
2. ביצה ד, סע"ב ואילך ובפרש"י שם. או"ח סי' תר.
3. שו"ע אדה"ז שם. לעירובין לט, ב.
4. וראה גם ריטב"א
4. להעיר מר"ה יט, ב.
5. רש"י ביצה ה, א (ד"ה עד המנחה). שו"ע אדה"ז שם. ולהעיר מרש"י מנחות ק, ב (ד"ה שני ימים). צפע"נ על הרמב"ם הל' יו"ט פ"א הכ"ב. קדה"ח פ"ג הי"ב. מהדו"ת כח, א. ואכ"מ.
6. לשון אדה"ז בשלחנו שם.
7. ר"ה טז, א. לד, ב.
8. ראה עד"ז גם לקו"ש [המתורגם] ח"ד ע' 6 ואילך.
9. שענינו - (ומלכותו) ברצון קבלו עליהם, אבל מושל הוא.

מצוטט ב־1 עמודים

לקוטי שיחות 342 לקו"ש ח"ט ע' 189

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. מוצגים 40 מתוך 52 עמודים.