אגרת מו
אגרת מו
[תקנ"ב-ה?]
אין 2869 קץ לשלום למרבה המשרה 2870 , ה"ה הרב המאור הגדול המפורסם כבוד מוהר"ר אליעזר כ"ץ 2871 נ"י ויזרח ורוב שלום עד בלי ירח 2872 וכל אשר לו שלום 2873
אחד"ש כמשפט האמור למעלה למשכיל 2874 ,
באתי בתפלה קצרה 2875 . אל יחר בעיני 2876 כבודו שלא הארכתי שיח, להשיב מפני הכבוד 2877 על כל פרטי שאלותיו ופלפוליו הרבים ועצומים, כי ה' יודע ועד 2878 שאין הזמן גרמא לי להרים ידי בעטי בכתב ולשון מדברת גדולות 2879 , באריכת המענה דבר דבור על אופניו 2880 , כראוי לפי כבוד מעכ"ת. ואולי יהי' לרצון לפני ה' 2881 להתראות פנים בהיותי במדינת פולין לפרקים 2882 , שם נשתעה יחד.
אך אחת היא, על כן אמרתי 2883 לגלות אזן 2884 מעכ"ת, אשר אני אחזה לי 2885 ומובן לי ממכתבו, שרש נקודת אמיתית לבבו הנאמן באהבת השלום, דמזרעא דאהרן קאתי אוהב שלום 2886 ורודף שלום, ועיניו ישר יחזו 2887 ועפעפיו יבחנו 2888 בני אדם המתנגדים על המנין שבמחנהו הטהור, להפך בזכות אבות המוחים בבניהם לילך למנין, מפני שינוי הנוסחאות שמשנים במנין 2889 שלא כדת לפי דעת מעכ"ת, ועל כן גם האבות מתכונים לשם שמים לפי דעת מעכ"ת.
ואהבה רבה זו קלקלה השורה 2890 אשר נטתה ימינו 2891 , ונדחק מאד 2892 בלשון התוספות דיבמות 2893 , וכתב על תשובת מהרי"ק 2894 שהוא נגד משמעות הגמרא והפוסקים. ונהפוך הוא 2895 , כמבואר בחידושי רשב"א ביבמות שם בשם ר"ח 2896 . ואדרבה כן הוא משמעות הגמרא פ"ק דקידושין 2897 איזהו כיבוד מאכילו כו', וכן הוא לשון כל הפוסקים 2898 , ובשו"ע יו"ד סי' ר"מ סעיף ד' איזהו כו', ואיזהו משמע זהו דוקא. וכן הוא בהדיא בירושלמי שם 2899 , דהני ה' דברים מאכילו כו' הם במנין מכוון ומדוקדק כנגד ה' דברים שהאב זוכה לבן כו'.
וההיא דזרק ארנקי לים 2900 תירץ מהרי"ק 2901 בטוב טעם, דשאני התם שהאב זורק ארנקי שלו ואין לבן למנעו בחוזק יד ולהכלימו. ותדע, שיש אוסרים אפילו בארנקי של בן 2902 , אע"ג דקיי"ל 2903 כמאן דאמר משל אב, ועל כרחך מהאי טעמא דאמרן. ויש בזה עוד לדבר הרבה ליישב המקומות הנראים סותרים לכאורה, אך אין דבר ר"ח בתוספות ורשב"א, וכן כתב גם כן בשיטה מקובצת ספ"ב דב"מ 2904 בשם רמב"ן ורשב"א, צריכין חיזוק 2905 ממני ח"ו.
אך מפני שמעכ"ת כוונתו רצויה למצוה רבה, הבאת שלום, אף ידי תכון עמו 2906 , לצוות ולהזהיר על המנין המתפללים שלא ישנו סדר התפלה מברוך שאמר עד אחר שמו"ע, באם שישמעו לו אנשי עירו לכ' מעכ"ת להיות בשלום ובמישור 2907 עם המנין באמת לאמיתו 2908 , ולא לעורר עוד מדנים 2909 ח"ו עם בניהם החפצים לילך למנין, והשיב מעכ"ת לב אבות על בנים 2910 . וה' יגמור בעדו 2911 וחפץ ה' בידו יצלח 2912 , כברכתו אשר ברך 2913 ברכת כהנים וישם לך שלום 2914 . על כן עליו מוטל לגמור בכי טוב 2915 , וה' יהי' בעזרו 2916 .
ברם כגון דא צריכין למודעי 2917 , שמן הדין אין שום איסור בשינוי נוסחאות 2918 מפני המחלוקת ושינוי המנהג שבמשנה 2919 וגמרא 2920 , כמבואר הטעם בזה בתשובת רשד"ם חלק או"ח 2921 . אך אעפי"כ למען השלום אני אעשה זאת 2922 לפני ולפנים 2923 משורת הדין 2924 , באם שיעשה מעכ"ת ויפעול אצל אנשי עירו כנ"ל, כי גדול השלום 2925 . וה' ישים ביניכם אהבה ואחוה שלום וריעות 2926 ויברך את עמו בשלום 2927 .
כ"ד אוהב נפשו דורש שלומו 2928 מלב ונפש
שניאור זלמן בלאאמ " ו ברוך זלה"ה
הערות
- 2869. נדפסה במאה שערים סי' יו"ד. גנזי נסתרות סי' כו. משנת יואל ע' כד. אגרות בעה"ת סי' לב. יגדיל תורה (נ. י.) שנה ב סי' נז. אגרות-קודש מהדורת תש"מ אגרת פא. תוכן התשובה: השואל רצה להוכיח שחיוב כיבוד אב הוא אפילו בדבר שאינו צורך גוף האב וקיומו, ולכן מחויבים הנערים לשמוע בקול אביהם המוחים בבניהם לילך למנין החסידים, מפני שינוי הנוסחאות במנינים אלו. ועל זה משיב, להוכיח כדעת מהרי"ק, דבמילתא דלא שייך האב בגווה אין בו כח למחות בבן. ושאני זרק ארנקי לים, שאין לבן למנעו בחוזק יד ולהכלימו. ומסיק, שאף שאין שום איסור בשינוי נוסחאות מפני המחלוקת, אעפ"כ יעשה למען השלום להזהיר המנין שלא לשנות הנוסח, באם יסכימו שלא לעורר מדנים עם בניהם החפצים לילך למנין. השערת התאריך תקנ"ב-ה: א) במשנת יואל שם משער, שאגרת זו נכתבה בין השנים תקמ"ח-תקנ"ה. אבל לא הביא הוכחות לדבריו. ב) אם נסמוך על המעתיק, שהעתיק בהחתימה "בלאאמ"ר ברוך זלה"ה", הרי שנכתבה לאחר תחלת תקנ"ב, שאז נפטר אבי רבינו (ראה מבוא פרק ב). ג) האמור לקמן "בהיותי במדינת פולין לפרקים", לא ידוע לנו על ביקוריו של רבינו בפולין, ומסתבר יותר שהכוונה לחלקים מרוסיא הלבנה, שנכבשו מפולין וצורפו לרוסיא ב"חלוקת פולין" השניה והשלישית, בין השנים תקנ"ג-ו. ד) גם סגנון האגרת מורה יותר שנכתב בשנים הראשונות של רבינו. בענין התפלות במנין מיוחד, והתפשרות רבינו בזה למניעת המחלוקת, ראה גם לעיל אגרת ט, ובהנסמן בהערות שם.
- 2870. אין קץ . . המשרה : ע"פ ישעיה ט, ו.
- 2871. מוהר"ר אליעזר כ"ץ: לא ידוע לנו זהותו ומקומו. ואולי הוא הנזכר בבית אברהם למוה"ר אברהם אבלי מ"ץ דחרסון (ג, א): "וראיתי בתשובה אחת כתיבת יד להרב החריף המנוח מהו' אליעזר כ"ץ מפה".
- 2872. ורוב שלום עד בלי ירח: ע"פ תהלים עב, ז.
- 2873. וכ ל אשר לו שלום : ע"פ שמואל א כה, ו.
- 2874. למעלה למשכיל: משלי טו, כד.
- 2875. בתפלה קצרה: ע"פ ברכות ג, א.
- 2876. אל יחר בעיני: ע"פ ויצא לא, לה.
- 2877. להשיב מפני הכבוד: ע"פ ברכות יג, א.
- 2878. ה' יודע ועד: ע"פ ירמי' כט, כג.
- 2879. לשון מדברת גדולות : ע"פ תהלים יב, ד.
- 2880. דבר דבור על אופניו: ע"פ משלי כה, יא.
- 2881. לרצון לפני ה': ע"פ תצוה כח, לח.
- 2882. במדינת פולין לפרקים : ראה לעיל בשוה"ג לתחלת האגרת.
- 2883. אחת היא על כן אמרתי: איוב ט, כב.
- 2884. לגלות אזן: ע"פ דה"א יז, כה.
- 2885. אחזה לי: ע"פ איוב יט, כז.
- 2886. מזרעא . . שלום : ע"פ אבות א, יב.
- 2887. ועיניו ישר יחזו: ע"פ תהלים יא, ז.
- 2888. עיניו . . יבחנו : ע"פ תהלים יא, ד.
- 2889. שמשנים במנין: שמתפללים במנינים אלו בנוסח החסידים. ראה לעיל אגרת ט, ובהנסמן בהערות שם
- 2890. ואהבה רבה זו קלקלה השורה: ראה ב"ר נה, יא.
- 2891. נטתה ימינו: ע"פ בשלח טו, יב.
- 2892. ונדחק מאד כו ': בהבא לקמן האריך במשנת יואל ע' כה ואילך.
- 2893. התוס ' דיבמות : ו, א ד"ה שכן (כיבוד כו' להביא גוזלות לאביו כו' מאכילו ומלבישו).
- 2894. תשובת מהרי " ק : שורש קסו ענף ג-ד (דעד כאן לא מיפלגי אם משל אב אם משל בן, אלא בדבר דשייך האב בגווה, פרנסת האב שצורך גוף האב וקיומו, אבל במילתא דלא שייך בגוויה פשיטא דאין כח באב למחות בבן כו' דלא שייך כבוד אלא כגון מאכילו משקהו מלבישו מנעילו כו').
- 2895. ונהפוך הוא: אסתר ט, א.
- 2896. רשב"א ביבמות שם בשם ר"ח: ד"ה מה להנך (ונראין דברי רבנו חננאל כו' שאין עיקר כבוד אלא במה שיש לו בו הנאה, וכדאמרינן בקידושין איזהו כבוד מאכילו ומשקהו ומלבישו ומנעילו, אבל אמר לו לעשות דבר שאין לו בו הנאה של כלום אין זה כבוד שנצטוה עליו).
- 2897. פ " ק דקידושין : לא, ב.
- 2898. לשון כל הפוסקים: ראה גם שוע"ר הל' מציאה ס"מ (שתאכילני ותשקני), וש"נ.
- 2899. בירושלמי שם: קידושין פ"א ה"ז (האב זוכה לבן בנוי בכח בעושר ובחכמה ובשנים וכו', וכשם שהוא זכה לו בחמשה דברים כך הוא חייב לו בחמשה דברים, ואלו הן מאכיל ומשקה מלביש מנעיל מנהיג).
- 2900. וההיא דזרק ארנקי לים: קידושין לב, א (עד היכן כיבוד אב ואם, אמר להם כדי שיטול ארנקי ויזרקנו לים בפניו ואינו מכלימו). והיינו אף שאין לאב הנאה מכך.
- 2901. תירץ מהרי"ק: שם ענף ד (והא דאמרינן אפילו זורק ארנקי לים כו' יש לחלק דאע"ג דאין הבן רשאי להכלים אביו ולצערו בשביל ממונו, מכל מקום אין חייב הוא להפסיד ממונו בשביל כבוד אביו).
- 2902. בארנקי של בן : כמבואר במהרי"ק שם (ואע"ג דלכאורה רבינו משה מיימון כו' פליג על מה שהעמידה רבינו יצחק בארנקי של אב, מכל מקום יש לחלק כו', שהרי רבינו משה עצמו פסק כמאן דאמר משל אביו, אלא ודאי צריך לחלק כדחלקתי).
- 2903. דקיי"ל: רמב"ם הל' ממרים פ"ו ה"ג (משל אב), וה"ז (אפילו נטלו כיס של זהובים שלו והשליכו בפניו לים לא יכלימם). שו"ע יו"ד סי' רמ ס"ה וס"ח.
- 2904. בשיטה מקובצת ספ"ב דב"מ: לב, א ד"ה יכול (דהכא כשאמר לו אביו אל תחזיר, אלא עסוק בכבודי להביא לי גוזלות או לשמשני כו', הרמב"ן והרשב"א).
- 2905. צריכין חיזוק: ע"פ ר"ה יט, א.
- 2906. אף ידי תכון עמו: תהלים פט, ככ.
- 2907. בשלום ובמישור: מלאכי ח, ו.
- 2908. באמת לאמיתו: ע"פ סנהדרין ז, א.
- 2909. לעורר עוד מדנים: ע"פ משלי י, יב.
- 2910. והשיב . . לב אבות על בנים: מלאכי ג, כד.
- 2911. וה' יגמור בעדו: ע"פ תהלים קלח, ח.
- 2912. וחפץ ה' בידו יצלח: ע"פ ישעי' נג, י.
- 2913. כברכתו אשר ברך: ע"פ ויחי מט, כב.
- 2914. וישם לך שלום: נשא ו, כו.
- 2915. בכי טוב: ע"פ פסחים ב, א.
- 2916. וה' יהי' בעזרו: ע"פ תהלים קיח, ז.
- 2917. צריכין למודעי: ע"פ שבת נה, ב.
- 2918. אין שום איסור בשינוי נוסחאות : ראה בזה משנת יואל ע' כט. אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ח"ז אגרת ב'מט. אגרות קודש אדמו"ר זי"ע חכ"ב אגרת ה'רעח, ובהנסמן בהערות שם].
- 2919. שבמשנה: פסחים נ, ב (ואל ישנה אדם מפני המחלוקת). וראה גם שוע"ר סי' תסח ס"ט-י.
- 2920. וגמרא: גמרא שם (כבר קיבלו אבותיכם עליהם שנאמר שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך). וראה גם שוע"ר סי' תסח ס"י-יג.
- 2921. רשד " ם חלק או " ח : סי' לה (דלא מצאנו ולא ראינו שאין לשנות מנהג אבותינו כו' בכי האי גוונא דליכא צד איסור כלל ועיקר ולא הרחקת עבירה, בהא פשיטא דלא שייך ביה משום ואל תיטוש תורת אמך וכו', בפיוטים וקרוב"ץ שאומרים בתוך התפלה).
- 2922. אני אעשה זאת: ע"פ בחקתי כו, טז.
- 2923. לפני ולפנים: ע"פ יומא לב, ב.
- 2924. ולפנים משורת הדין: ע"פ ברכות ז, א.
- 2925. גדול השלום: יבמות סה, ב.
- 2926. ישים ביניכם . . וריעות: ע"פ ברכות יב, א.
- 2927. ויברך את עמו בשלום: ע"פ תהלים כט, יא.
- 2928. דורש שלומו: ע"פ תצא כג, ז.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 27 עמודים.
- אגרות קודש ח'תתסד ר"ה יט, א
- אגרות קודש ט'רפג ר"ה יט, ב
- לקוטי שיחות 248 ר"ה יט, ב
- לקוטי שיחות 255 ר"ה יט, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ תשא, שושן-פורים קטן, ה'תשכ"ז ר"ה יט, ב
- שולחן ערוך [ו] ר"ה יט, א
- אגרות קודש אגרת ל מאותו ספר ר"ה יט, א
- אגרות קודש אגרת מט מאותו ספר ר"ה יט, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום תצד סדר תפלת חג השבועות ר"ה דף י"ט ע"ב
- לקוטי שיחות 186 יומא לב, א
- לקוטי שיחות 382 יומא לב, סע"ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ד' פ' האזינו, ז' תשרי ה'תשי"ד. יומא לב, סע"ב
- תורת מנחם בס"ד. יום שמחת תורה, ה'תשי"ד יומא לב, סע"ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות, יומא לב, סע"ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת אור ליום ג' דחול המועד סוכות, י"ט תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ד יומא לב, סע"ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ו יומא לב, סע"ב
- תורת מנחם ב"ה. ענינה* של תורת החסידות** יומא לב, סע"ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ קרח, ה' תמוז, ה'תשכ"ב יומא לב , סע"ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום א', י"ג תמוז, ה'תשכ"ב יומא לב, סע"ב
- ענינה של תורת החסידות 8 יומא לב, סע"ב
- פלח הרמון קצג יומא לב, סע"ב
- רשימות נ יומא לב:
- תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, כ"ה אדר, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ט יומא לב, סע"ב
- תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"א יומא לב, סע"ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשל"ב יומא לב, סע"ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח וער"ח מרחשון, ה'תשל"ג יומא לב, סע"ב
- תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"ג יומא לב, סע"ב