188

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

ב. 'שביתה" - ביטול המציאות או שינו? הצורה

לגבי הסיבה לכך שרבי יהודה מבאר, שהמשמעות של "והשבתי חיה רעה" היא "מעבירם מן העולם", מסביר הגאון הרוגוטשובי", שרבי יהודה נוקט בהתאם לשיטתו בדין ביעור חמץ:

על אופן ביעור חמץ יש מחלוקת בין רבי יהודה לחכמים!: "רבי יהודה אומר אין ביעור חמץ אלא שריפה. וחכמים אומרים אף מפרר וזורה לרוח או מטיל לים".

מהו היסוד למחלוקתם?

כאשר זורקים את החמץ לים, ואף כאשר זורים אותו לרוח, מתבטל רק החיבור בין חלקיקיו השונים, אך עדיין נשארת מציאות החמץ. וכיון שעל חמץ נאמר% "תשביתו שאור מבתיכם", סובר רבי יהודה שעל ידי פירור החמץ

וזרייתו לרוח, או על ידי זריקתו לים, אין מקיימים את המצוה "תשביתו". כי לדעתו, המשמעות של "שביתה" היא ביטול המציאות. לכן סובר רבי יהודה, ש"אין ביעור חמץ אלא שריפה", כי רק על ידי שריפת החמץ מתבטלת מציאותו. אמנם, לאחר השריפה נותר ממנו אפר, אך זוהי מציאות חדשה'"', והמציאות הקודמת התבטלה.

לעומת זאת, סוברים חכמים, ובתוכם רבי שמעון, שגם ביטול הצורה, התכונות והאיכות - במשמעותן הרחבה, כולל אפשרות של אכילה והנאה, הגדרה של "יראה לך"? וכדומה - נקראת "שביתה", ולכן הם סוברים, שגם על ידי "מפרר וזורה לרוח או מטיל לים" מקיימים את מצות "תשביתו"*".

זהו, לדברי הרוגוטשובי, ההסבר למחלוקת שבין רבי יהודה לרבי שמעון לגבי הפירוש של "והשבתי חיה רעה מן הארץ": כאשר חיה רעה מפסיקה להזיק, מתבטלת צורתה ותכונותיה, אך מציאותה עדיין קיימת,

הערות

  1. 1. עכצ"ל שמשל הוא (ובמכש"כ מהכתוב וגר זאב עם בבש), וכמ"ש בנו"כ להרמב"ם שם. וממ"ש בתו"כ כאן (גם לדעת ר"י) ש"והשבתי חי' רעה" היא כפשוטו**, הרי במכ"ש שס"ל שגם הכתובים שבישעי' שם הם כפשוטן.
  2. 6. נעתק ב"צפנת פענח" עה"ת - עה"פ.
  3. 7. פסחים רפ"ב.
  4. 8. כא יב, טו.
  5. 5. **) וי"ל, שהמקור לדעת הראב"ד שם ש"והשבתי חי" רעה מן הארץ" הוא כפשוטו [ראה רדב"ז שם: "ואין זו השגה, כמו ששאר הכתובים משל גם זה משל"], הוא מדרשת התו"כ כאן. וראה לקו"ש חכ"ז ע' 195.
  6. 6. בחוקותי א שיחות -
  7. 8. ראה תוד"ה אין (פסחים כט, סע"א). חידושי הרשב"א לקידושין (נו, ב). ועיין אגה"ק סט"ו.
  8. 9. ראה ירוש' פסחים (פ"ב ה"א בסופה): תשביתו כו' בל יראה (אלא ששם הוא אליבה דר"י - השבתת יראה לגמרי).
  9. 9. וזה גם ביאור פלוגתת ר"י ור"ש בענין חמץ שעבר עליו הפסח (פסחים כח, סע"א ואילך), כי לאחרי שעבר עליו הפסח נתבטל ממנו התואר, אבל נשאר עצם החמץ (צפע"נ קונט' השלמה ע' 5).

מצוטט ב־2 עמודים

  1. תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ט לקו"ש ח"ז ע' 188
  2. תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תש"ל לקו"ש ח"ז ע' 188

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 23 עמודים.

  1. לקוטי שיחות 105 מאותו ספר שם כט, א · שם כח, סע"א
  2. לקוטי שיחות 13 מאותו ספר פסחים כט, סע"א
  3. שארית יהודה סימן יד פסחים כט, סע"א
  4. שוע"ר עם ביאור דברי שלום תלג דיני בדיקת החמץ פסחים כט, ב
  5. שוע"ר עם ביאור דברי שלום תמו מי שמוצא חמץ בתוך המועד פסחים כט, ב
  6. שוע"ר עם ביאור דברי שלום תמז דין תערובות חמץ בתוך הפסח פסחים כט, ב
  7. שוע"ר עם ביאור דברי שלום תנה דין מים שלשין בהם המצה פסח כט, א
  8. לקוטי שיחות 88 מאותו ספר פסחים כח, סע"א ואילך
  9. לקוטי שיחות 134 מאותו ספר פסחים כח, סע"א ואילך
  10. לקוטי שיחות 133 מאותו ספר פסחים כח, רע"א
  11. תורת שמואל תקמט פסחים כח, א
  12. נר מצוה ותורה אור כד, א פסחים כח, ב
  13. שולחן ערוך ב פסחים כח , א-ב
  14. שולחן ערוך (ב) פסחים דף כ"ח.
  15. שו"ת סימן יד – ואשר פסחים דף כ"ח ,
  16. שארית יהודה סימן ב פסחים כח, א
  17. שוע"ר עם ביאור דברי שלום תלא זמן בדיקת החמץ פסחים כח , א-ב
  18. שוע"ר עם ביאור דברי שלום תלה דין מי שלא בדק בליל י"ד פסחים דף כ"ח
  19. שוע"ר עם ביאור דברי שלום הוספות פסחים דף כ"ח
  20. שוע"ר עם ביאור דברי שלום תמה דין ביעור חמץ פסחים כח, א
  21. שוע"ר עם ביאור דברי שלום תפט סדר תפלת ליל שני של פסח וספירת העומר פסחים כח, א
  22. תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"א פסחים כח, ב
  23. תורת מנחם שיחת אור ליום ועש"ק, אדר"ח אייר, ה'תשל"ב פסחים כח, א