172
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
₪ לקוטי ביותר, רש"י אינו רוצה לפרש בדרך זאת, כי אילו כוונת התורה בפסוק המאוחר יותר היא לפרש רק כיצד קויים הענין של "לכהנו לי", כאשר במלים "לכהנו לי" עצמן, הכוונה היא לאותו הענין המופיע לפני כן, הרי התורה היתה צריכה להתבטא בפסוקנו בדיוק באותו ביטוי המופיע לפני כן. אם כך, מדוע נאמר לגבי הציווי "ואתה הקרב" רק "לכהנו לי", ואילו בענין בגדי הכהונה נאמר "לקדשו לכהנו לי"?
מכך מובן, שעל ידי הבגדים מתחדש ענין חדש ונעלה יותר מאשר על ידי "הקרב... לכהנו לי". לכן מפרש רש"י "לקדשו - להכניסו בכהונה על ידי הבגדים...", שעל ידי הבגדים*% מתחדש הענין של "לקדשו להכניסו בכהונה", כדלהלן.
ה. "לכהנו לי'' ואחר כך 'לקדשו לבהנו ליי
כאמור לעיל בסעיף ג', המלה "כהן" אינה נאמרת על שם הפעולה*', פעולת
תצוח א
היותו משרת, אלא זהו שם התואר המתאר סוג מסויים של אנשים שיש להם מעלה מסויימת, שבגינה הם שייכים לכהונה, שירות - אדם זה הוא המשרת: לאחר שנמשחו אהרן ובניו לכהונה, נקראים הם ובניהם עד סוף כל הדורות בתואר "כהנים", ולפני כן נקראו הבכורים בשם "כהנים".
כשם שהכינוי "כהנים" לגבי זרעו של אהרן איננו על שם הפעולה, אלא שם תואר ומעלה, ולפיכך נקראים כל בני אהרן "כהנים", כולל אלו שלא נתחנכו'? לעבודה'?, ואף הפסולים
הערות
- 8. ועפ"ז מובן מה שרש"י מוסיף "ע"י הבגדים".
- 9. ומ"ש רש"י לעיל (ויגש. מז, כב) "כל לשון כהן משרת לאלקות הוא", בהכרח לומר, שהשם משרת כאן הוא שם התואר דהאדם* (האדם הוא מסוג משרת) ועד שגם הקטנים,
- 3. *) ועפ"ז יומתק ההמשך בפרש"י "חוץ מאותן שהם לשון גדולה כו" - דהחילוק הוא רק בזה שהוא ל' גדולה (ולא שירות), אבל לא דשם התואר ושם הפעולת.
- 4. שמצד מצבם בהוה אינם ראויים לשרת [מכיון שלאחר שיגדלו יהיו ראויים לשירות] נקראים (הם גם עכשיו) "כהנים" (רש"י ר"פ אמור).
- 5. ויתירה מזו מצינו, שגם נשים נקראו "כהנות" [ברכות מד, א. משנה סוף יבמות. ועוד - אלא שי"ל ש"לשון תורה לעצמה כו" (ע"ז נח, ב. חולין קלז, ב)], אף שלעולם לא יהיו ראויות לשרת - כי לאחר שנבחרו אהרן ובניו לשרת כו', נעשה השם "כהן" תואר לכל זרע אהרן (גם בנות אהרן).
- 0. ראה רמב"ם הל' כלי המקדש פ"ה הט"ז (ממנחות נא, ב): אין הכהן עובד תחלה .. עד שיביא עשירית האיפה כו'. וראה גם רש"י צו ה יג.
- 1. ובמכ"ש מקטנים (ראה לעיל הערה 19) אף שאינם שייכים לשרת, משא"כ גדולים, שגם טרם שנתחנכו יכולים הם (להתחנך-) להביא עשירית האיפה וכו'.
- 8. ונוסף לזה (בדרך ההלכה): כהן שעבד טרם שהביא עשירית האיפה עבודתו כשרה (רמב"ם שם), משא"כ טרם שהביא ב' שערות (רמב"ם שם הט"ו).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 24 עמודים.
- לקוטי שיחות 75 מאותו ספר ע"ז נח, ב · חולין קלז, ב
- לקוטי שיחות 39 מאותו ספר מנחות נא, ב
- לקוטי שיחות 21 מאותו ספר מנחות נא, ב
- לקוטי שיחות 26 מאותו ספר מנחות נא, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ צו, שבת הגדול, י"ב ניסן, ה'תשכ"ו מנחות נא, ריש ע"ב
- לקוטי שיחות 112 מאותו ספר ע"ז נח, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"א. ע"ז נח, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ בלק, י"ד תמוז, ה'תשכ"ו ע"ז נח, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום רנט כמה דיני הטמנה וטלטולם ע"ז נח, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תש"ל ע"ז נח, ב
- לקוטי שיחות 124 מאותו ספר חולין קלז, ב
- לקוטי שיחות 119 מאותו ספר חולין קלז, ב
- לקוטי שיחות 156 מאותו ספר חולין קלז, ב
- לקוטי שיחות 411 מאותו ספר חולין קלז, ב
- לקוטי שיחות 178 מאותו ספר חולין קלז, ב
- לקוטי שיחות 106 מאותו ספר חולין קלז, ב
- לקוטי שיחות 184 מאותו ספר חולין קלז, א
- לקוטי שיחות 220 מאותו ספר חולין קלז, א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ג. חולין קלז, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פרשת החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ו חולין קלז, ב
- מאמרי אדה"ז קלג חולין קלז, ב
- ספר השיחות 289 חולין קלז, א
- אגרות קודש אגרת כב חולין קלז, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום רנה הכנת האש קודם הכנסת שבת חולין קלז, א