ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעיתורת חיים<h1>שמות ח"ב</h1><h2>פרשת תשא</h2><h3>להבין בתוס' ביאור שרשי הדברים</h3>שפד, ד

שפד, ד

בזהר דאשדי מיין למקבלי'⁴¹ כו' וד"ל. והמשכת המ"ד הבא מלמעלה אחרי עלי[י]תה הוא הבירור השני לברר את שכבר נברר דהיינו לברר את המ"נ שעולה כו'.

וביאור הדבר היינו כמשל המחבץ הנ"ל שאינו אלא להפריד התמצית מן הפסולת כו', כמ"כ עד"מ המשכת טפת דכורא דאצי' הוא כדי לברר את המ"נ דנוק'⁴² דאצי' ויובדל חלק הטוב והתמצית בפ"ע ויתפרדו כל פסולת בפ"ע כו', וזהו עיקר היסוד⁴³ [ה]עליון דהיינו כדי להוליד נשמות ומלאכי' פנימי' וחיצוני', דהיינו מפנימי' המ"נ שנ[ת]ברר ע"י המ"ד נולדו [משם] נשמות הגבוהות ומחיצוניו' הנדחה לחוץ יומשך שפע מותרות לחיצוני' עד הע' שרים דעשי' כנ"ל. [והנה הבירור שאחר הבירור הזה⁴⁴ הגם שאין הנולדים מתהווים ממהות המ"ד כנ"ל] עכ"ז הוא עיקר המקור ועל שמו יקראו כמו⁴⁵ פלוני הוליד פלוני שהולד נק' ע"ש האב דוקא המוליד כידוע. והטעם שהרי המעמיד הוא העיקר והכל הולך אחר המעמיד⁴⁶ כמו שאנו רואים שאור שבעיסה או שמרים הטובים שמעמידים כל עיקר העיסה והיין וכדומיהן ובלעדם יאבדו ויתקלקלו לגמרי מפני שנותן כח גדול להתקיים וגם סיבת הפירוד הנ"ל ימצא מפני כח של⁴⁷ המעמיד כו' וכל מה שימצא טעם בעיסה ו[ב]יין הוא רק מן השמרים או השאור כו'. וכמו"כ יובן איך שטפת דכורא הוא הכח העיקרי שמעמיד ומקיים כל מ"נ דנוק' וגם יפריד בו כנ"ל ונק' היולי בלשון החכמים⁴⁸ כו' וד"ל, ואעפ"כ אין מהות⁴⁹ הולד ממנו כנ"ל⁵⁰ וכמ"ש כ"ז⁵¹ במ"א וד"ל, ומטעם זה נשמת משה ויוסף שהי' עיקרם מחלקי המ"ד היו בחי' אלקות ממש כמ"ש במ"א וד"ל.

והנה ידוע דמ"ה וב"ן דא"ק הוא שרש מ"ה וב"ן דאצי'⁵² שאחר התיקון שהן מ"ן ומ"ד הנ"ל, ושרש מ"ה החדש דא"ק ממצחא שהוא מלך הח' הדר⁵³ כו' הוא שם ע"ב דחכמה שבמצחא כו' ושרש ב"ן דא"ק הוא ס"ג דבינה דא"ק כו' ובחכ' אתברירו⁵⁴ [היינו חכ' דא"ק שמאיר במצחא ומשתלשל עד שם מ"ה שבז"א דאצי' שהוא המ"ד הנ"ל. ויש להבין כ"ז, וגם למה דוקא בחכמ"ה אתבריר"ו] כו', להיות שהרי ידוע דבינה הוא ההשגה והבנת המושכל שהוא יש ודבר מה ולכך ה[ו]א בס"ג⁵⁵ אותיות ג"ס⁵⁶ כו' ומחמת הרגשת דבר מה שבבינה יפול הנופל

הערות

41. דאשדי מיין למקבלי' [דח: מיא לקבלי'. ד: ניתוסף: מ"ד]: ראה זהר נח ס, ב. ביאוה"ז שם ו, ב.
42. המ"נ דנוק' : אדח: המל'.
43. היסוד : שם: היחוד.
44. הזה : טו ניתוסף: מהמ"ד.
45. כמו : דח: ליתא.
46. והכל הולך אחר המעמיד : לשון הגמ' שבת טו, ב.
47. של : דח: ליתא.
48. ונק' היולי בלשון החכמים : ראה רמב"ן תזריע יב, ב. וראה גם הקדמת הראב"ד לס"י: הפילוסופים האלקיים. . חומר. . הנקרא בלשון יון היולי. פי' מהמלות זרות לס' האמונת והדיעות־ מו"נ. ע"ח (שער דרושי אבי"ע) שמ"ב, פ"א
49. מהות : דח: ליתא.
50. כנ"ל : דח: ליתא.
51. כ"ז : דח: ליתא.
52. דמ"ה וב"ן דא"ק. . מ"ה וב"ן דאצי' : ראה ע"ח (שער התיקון) ש"י, פ"ב ואילך.
53. מ"ה החדש. . מלך הח' הדר : ראה ע"ח שם פ"ג. תו"א ויחי קג, ב. לעיל פ' שמות מג, ד. וש"נ.
54. ובחכ' אתברירו : נסמן לעיל פ' יתרו רסו, ד.
55. דבינה. . בס"ג : ראה גם לעיל פ' וארא פד, ד הערה 810.
56. בס"ג אותיות ג"ס : מובא גם לעיל פ' בשלח קסא, ג. וש"נ.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 18 עמודים.