ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעי אגרות קודש אגרות-קודש אדמו"ר האמצעיאגרת לב

אגרת לב

[לערך תקע"ט]

אחדשה"ט ¹⁷⁷¹

מראש בסתר אמרתי ¹⁷⁷² לכסות ולהסתיר ¹⁷⁷³ הדברים שבלבבי, אך כעת אמרתי אקרא נא לאהבת נעורים, ואוכיחנו בתוכחת מגולה מאהבה מסותרת ¹⁷⁷⁴ ומושרשת בנפשותינו. כי בהיות שזה פעם שנית שמעתי שמעל' מדבר סרה עלי בהתגלות בפני יחידי סגולה ודווקא מתוך תוך הלב, הן בדברי מוסרות ¹⁷⁷⁵ והן בהתנהגות הרבנות, וגם ענינים גופניים כו'.

אהובי אחי ¹⁷⁷⁶ , מה לך כי נתת עיניך עלי זה כמה שנים ¹⁷⁷⁷ , מה עשיתי לך ¹⁷⁷⁸ , הלא זה קרוב לכ' שנה שבאת מאה"ק ונתתי לבך לדא"ח, האם מנעתי חסד ואמת ¹⁷⁷⁹ אלקי' הזה ממך עד מקום שידי מגעת ¹⁷⁸⁰ . בכל כחי עבדתי ¹⁷⁸¹ , גם סבלתי בזיונות ויסורים משגעונותיך בתחלה, אך אהבת האמת כסה על הכל. וגם אצל אאמו"ר ז"ל הייתי למליץ טוב כל הימים, ואנכי נטעתי בנפשך שורק ¹⁷⁸² והצליח ועשה פרי ¹⁷⁸³ בעבודה שבלב זה כמה שנים, אשר חי' בהם חיי עולם. האיך החי יוכל להכחיש את החי ¹⁷⁸⁴ .

וזה מקרוב כד' או ה' שנים, מה זאת אשר חלק לבבו ליתן עיונו לרעה עלי להשגיח בכל פרטי'. אם ביראת שמים ומדות רעות, הי' לו להוכיחני כדין בהצנע תחילה ¹⁷⁸⁵ , ואם לא הייתי מקבל אז ראוי לגלות קלוני ברבים בפרהסיא. וגם זה הי' אסור לו מצד הדין מכמה טעמים, כמובן לחכם ולמדן ותיק כמוהו.

ועוד שבאמת ידעתי שהוא מכיר את מקומו היטב, מה שהי' לפניו בקבלת החסידים ¹⁷⁸⁶ בתחילתו ומה שהוא עכשיו, ואין לו דמיון בגשמיות גופו בבחי' יש ולב נשבר ושפלות כו' לגבי טבעי ומהותי ¹⁷⁸⁷ מנעורי בהיותי בן י"ג שנה, כי מזרעא דאבא ¹⁷⁸⁸ כו'. ומעל' מוטעה מאד מאד בזה, ה' יכפר עליו ¹⁷⁸⁹ . כי נהפוך הוא ¹⁷⁹⁰ , כי ת"ל מדותי מתרומיות מדותיו ¹⁷⁹¹ ז"ל. ושגה ברואה ¹⁷⁹² עינו עין בלעם ¹⁷⁹³ , מצד שהעלה בלבו טינא ¹⁷⁹⁴ , כי שנה ופירש ¹⁷⁹⁵ , נעשה שונא כו'. וסופו מוכיח על תחלתו ¹⁷⁹⁶ שהי' בשקר וגסות, ושקר אין לו רגלים ¹⁷⁹⁷ , כי אם הי' אמת לא הי' מביט לרעה רק לטובה, וגם הד"ח היו מתקיימים בנפשו, וכעת ישליכם אחרי גיוו ¹⁷⁹⁸ , כל אוכל תתעב נפשו ¹⁷⁹⁹ , כידוע לי טבעו הגס, שבקוצפו וכעסו יקלל מלכו ואלקיו ¹⁸⁰⁰ כו', יבזה וירמוס ברגליו העלה רפש וטיט ¹⁸⁰¹ , פיו מלא דם ¹⁸⁰² רותח כו'. ובזה מקלקל ¹⁸⁰³ חולי הנפש בדמים רעים וחטאים ¹⁸⁰⁴ המאבדים ומעבירים על דעתו ועל דעת קונו ¹⁸⁰⁵ . ע"כ מבעט כו' מחרף ומגדף לכל סיטרין, לא תתיישב בו רוחו ודעתו לעולם, קם ונופל כו'. כי המה הנפילים ¹⁸⁰⁶ , וכאשר שמעתי ביאור רחב מפי אאמו"ר ז"ל על מעל' דייקא וד"ל.

ועתה אחרי כל אהובך אני, הכל ¹⁸⁰⁷ אני מוחל לך, והכל מפני אהבתנו הנאמנה התקועה בנפשי מימי נעורים, ומצד הרחמנות עליך באמת לבלתי ידח ¹⁸⁰⁸ לגמרי, הגם שאינו נוגע לי כלום, כי עכשיו קשה יותר. אך אולי עדיין יכול להיות להטות לבו לטוב ¹⁸⁰⁹ ויתחרט חרטה גמורה מקרב ולב עמוק ¹⁸¹⁰ , ויקבל על עצמו שלא להשגיח עלי, כי לא שייך אליו ענין כזה. ויכיר את מקומו ¹⁸¹¹ , והי' לו נפשו שלל, כשישמע ד"ח הרבה להחיות את נפשו, כי ת"ל חיים הם ממקור נביעתם לאלפים ורבבות ענינים, ממתיקות ופנימיות התורה של אאמו"ר שלא שמעתן אוזן מעולם, ודייקא מתוך הבוך ¹⁸¹² , כי לית ליה לבן רק מה שירש ירושה מאביו מהשיג ¹⁸¹³ ידו, הלואי שאזכה לקבלם כולם בנפשי ונפשות כל אנ"ש המקושרים באור תורתו, ולא ינחילונו זרים זולתו ח"ו, כידוע לכל.

ועל תשובתו אני מצפה, וההכחשה אינו כלום, כי בשקלאוו גילה הכל בכוסו וכעסו ¹⁸¹⁴ , ומהר"פ ¹⁸¹⁵ דרש לך ע"פ ויבא גם השטן בתוכם ¹⁸¹⁶ וד"ל.

הערות

1771. נדפסה באגרות בעה"ת ע' קנט. ספר התולדות אדמו"ר האמצעי ע' 171. אגרות-קודש מהדורת תש"מ אגרת יז. ומועתקת בכת"י (207 ער ג, א. 1007 שס, א. 1300 מט, ב). קביעת התאריך: א) מקבל האגרת – ר' אלעזר מדיסנא – חזר מאה"ק בשנת תקס"א (ראה אגרות-קודש אדמו"ר הזקן אגרת פט). וממה שכתב כאן "זה קרוב לכ' שנה שבאת מאה"ק". אם כן נכתבה האגרת לערך בשנים תקע"ט-פ. ב) ממה שנאמר בה "כד' או ה' שנים ... חלק לבבו", והיינו אחרי הסתלקות אדמו"ר הזקן בשנת תקע"ג. נראה שנכתבה לערך בשנים תקע"ח-ט. את האגרת שלח רבינו ע"י אחיו (של ר"א) ר' צבי (ראה אודותם בית רבי עו, א-ב. ושם נזכרת גם האגרת שלפנינו), וכתב לו רבינו (המשפיע ע' קפא): מוסגר פה מכתב לאחיך, אף תוכל למסור לו, ולדעתי יתפעל, גם שיכעוס בתחלה יותר אבל תשוב רוחו אליו אחר כך, ואתך המדע.
1772. מראש בסתר אמרתי: ע"פ ישעי' מח, טז.
1773. ולהסתיר : נ"א: ולהעלים.
1774. ב תוכחת מגולה מאהבה מסותרת: ע"פ משלי כז, ה.
1775. בדברי מוסרות : נ"א: בדברי חסידות.
1776. אחי: נ"א ידידי.
1777. זה כמה שנים: ע"פ זכרי' ז, ג.
1778. מה עשיתי לך: ע"פ בלק כב, כח.
1779. חסד ואמת: ע"פ ויחי מז, כט ובכ"מ.
1780. עד מקום שידי מגעת: ע"פ פסחים ח, א. ב"מ ז, א.
1781. בכל כחי עבדתי: ע"פ ויצא לא, ו.
1782. ואנכי נטעתי בנפשך שורק: ע"פ ירמי' ב, כא.
1783. ועשה פרי: ע"פ ישעי' לז, לא.
1784. האיך החי יוכל להכחיש את החי: ע"פ ברכות כז, ב.
1785. כדין בהצנע תחילה: ראה שו"ע רבינו סי' קנו ס"ח, וש"נ.
1786. לפניו בקבלת החסידים : נ"א: לפני קבלת החסידות.
1787. ומהותי: נ"א ומדותי.
1788. מזרעא דאבא: ע"פ ברכות כ, א. נה, ב.
1789. יכפר עליו: ע"פ תצוה ל, י.
1790. נהפוך הוא: ע"פ אסתר ט, א.
1791. מדותי מתרומיות מדותיו: ע"פ גיטין סז, א.
1792. ושגה ברואה: ע"פ ישעי' כח, ז.
1793. עינו עין בלעם: ע"פ אבות פ"ה, יט.
1794. שהעלה בלבו טינא: ע"פ סנהדרין עה, א.
1795. שנה ופירש: ע"פ פסחים מט, ב.
1796. וסופו מוכיח על תחלתו: ע"פ נדרים מח, א.
1797. ושקר אין לו רגלים: ראה תקוני זהר תיקון כב (סו, א). של"ה קכב, א.
1798. ישליכם אחרי גיוו: ע"פ מ"א יד, ט.
1799. כל אוכל תתעב נפשו: ע"פ תהלים קז, יח.
1800. יקלל מלכו ואלקיו: ע"פ ישעי' ח, כא.
1801. רפש וטיט: ע"פ ישעי' נז, כ.
1802. פיו מלא דם: ע"פ שבת קנב, א.
1803. ובזה מקלקל : זה באה מקלקול.
1804. וחטאים : נ"א: חולאים.
1805. ומעבירים על דעתו ועל דעת קונו: ע"פ עירובין מא, א.
1806. כי המה הנפילים: ראה גם לעיל אגרת ג, ובנסמן בהערות שם.
1807. הכל : נ"א: אעפי"כ.
1808. לבלתי ידח: ע"פ שמואל-ב יד, יד.
1809. לטוב: נ"א: ישוב.
1810. מקרב ולב עמוק: ע"פ תהלים סד, ז.
1811. ויכיר את מקומו: ע"פ אבות פ"ו, ו.
1812. ודייקא מתוך הבוך: שילמוד דא"ח מתוך הספר.
1813. מהשיג ידו : ע"פ ויקרא ה, יא. נ"א: מהטוב הידוע.
1814. בכוסו וכעסו: ע"פ עירובין סה, ב.
1815. ומהר " פ : כנראה ר' פנחס רויזעס שיק משקלאוו. ראה אודותיו – לעיל אגרת כו, ובהנסמן בהערות שם.
1816. ויבא גם השטן בתוכם: איוב א, ו. ב, א.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 34 עמודים.