ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך לדדבריםשיחה ב14

14

השלימות ב"דיין" היא, כשיש בו גם מעלה ותכונה זו.

והקדים רש"י "זו היא ששאל אריוס את רבי יוסי" — שבזה מרמז לשני ענינים:

א) המשל ד"שולחני תגר" נאמר על ידי רבי יוסי, שהי' מצויין במעלה ומדה זו ד"תבונה" באופן מיוחד, וכמארז"ל³⁶ "משמת רבי יוסי פסקה הבינה" [וכדמצינו שמעלת רבי יוסי היא "נימוקו עמו"³⁷, "פירושו עמו, לתת טעם לכל דבריו שהי' מיישב את דבריו"³⁸, היינו לימוד באופן של טעם והסברה (בינה³⁹)] — ולכן ר' יוסי "לשיטתו", בהתאם למעלתו, הוא שהכיר והדגיש את גודל ענין ה"תבונה" בכל שלימותה, הנדרשת כתנאי בשופטי ישראל (הראויים לשמם), והיינו שיהיו כמו "שולחני תגר" בהמשל⁴⁰.

ב) לאידך, שאלה הנ"ל של ה"תלמיד ממולח" [מדוע דרש הקב"ה שצ"ל "נבונים" בשעה שידע שנבונים לא אשתכח], אינה שאלה רצוי' — ולזה רמז רש"י בהקדימו כי "זו היא ששאל אריוס את רבי יוסי"⁴¹, כלומר, אין זו שאלה של חכמי ישראל, אלא של אינו יהודי, ועוד זאת, שזוהי שאלתו של "אריוס" שהי' כומר. והיינו כי שאלה כזו (שאינה בענין הבנת דברי תורה, אלא) על הנהגת הקב"ה, יכולה לגרום חלישות ח"ו בעניני אמונה כו'⁴¹.

וזהו שמשמיענו רש"י בהביאו "זו היא ששאל אריוס את רבי יוסי", להזהיר את ה"תלמיד הממולח" משאלות כאלה, אע"פ שאין זו שאלה של הבל, והראי', שרבי יוסי השיב על שאלה זו, ועוד זאת — שהשאלה הועתקה ונקבעה בתורה

הערות

36. ירושלמי סוף סוטה.
37. גיטין סז, א. וש"נ.
38. רש"י שם.
39. כ"כ בפני משה לירושלמי סוטה שם. אבל להעיר מפרש"י לאבות (פ"ג מי"ז) ד"דעת" היא מה ש"מראה ונותן טעם לדבריו", ו"בינה שיודע להבין אבל אינו מראה טעם" (וראה רבינו יונה שם). — ובלקוטי לוי"צ על זהר (ח"א ע' קיח) שר' יוסי הוא בחי' דעת. ואכ"מ.
40. י"א שרבי יוסי זה (שאצלו שאל אריוס שאלה זו) אינו רבי יוסי התנא (ש"נימוקו עמו"), כ"א ר' יוסי האמורא, חברו של ר' יונה [שהי' להם מו"מ עם ארסקינס — ירושלמי ברכות פ"ה ה"א. מגילה פ"ג סה"א. ועוד] — כי אריוס הכומר חי בזמן האמוראים. אבל נוסף לזה שסתם רבי יוסי הוא רבי יוסי (בן חלפתא) התנא, הרי עוד ועיקר: מקור הדברים הוא בספרי, וא"כ לא יתכן שהכוונה לר' יוסי האמורא, שהרי בספרי הובאו דברי התנאים (כמו במשנה)[ednref_10_*]. [ויש להוסיף, שגם את"ל שהכוונה לר' יוסי האמורא — הרי ע"פ הידוע בענין ד"דייק בשמא" (יומא פג, ב) מובן, דכיון שנקרא באותו השם של רבי יוסי התנא, מסתבר לומר, שתכונותיו היו דומות לתכונותיו של רבי יוסי התנא (ע"ד משנ"ת במק"א (לקו"ש חי"ז ע' 358 ואילך) בנוגע לר' שמעון בן נתנאל ורשב"י), היינו שגם אצלו היתה התכונה ד"בינה" ("נימוקו עמו")].
41. ואין זו סתירה לפשטות הענין, ששאלתו של "אריוס" היתה רק "מה בין חכמים לנבונים" (ולא שאלה הנ"ל של ה"תלמיד ממולח") — כי מפשטות הענין משמע, ששאלתו היתה על לשון "נבונים" שבכתוב זה דוקא, והיינו משום שלא הי' קשה לי' מהו החילוק בכלל בין חכמים לנבונים (שזה הי' ידוע לו, ומצינו ריבוי כתובים בתנ"ך שבהם נאמר "חכמה" ו"בינה" וכיו"ב), אלא רק כאן הוקשה לי', דכיון ש"נבונים לא מצאתי", עכצ"ל שהכוונה לדרגא מיוחדת בענין ה"נבונים", כנ"ל באורך.
41. להעיר מזח"ג קנט, א. [edn_10_*] ולהעיר, שבדפוס שני וכמה כת"י רש"י (שתח"י) הגירסא היא "אדרינוס" (או "אדריאנוס קיסר") שחי בימי התנאים. אבל בספרי לא הובאה גירסא כזו.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 14 עמודים.