152
אלא מפני שב"פרק" זה נכנסה בהן עין רעה נענשו אז גם על חטא קל זה "שלא נהגו כבוד זה לזה".
ואולי י"ל שזהו ע"ד שמצינו28 שבעידנא דריתחא מענישים גם על העדר הרדיפה אחרי קיום מצות ציצית (אף שאין אדם מחויב לקנות טלית כדי להטיל בה ציצית). ועוד כיו"ב.
ה. והנה סיפור זה אודות תלמידי רע"ק שמתו מפני "שלא נהגו כבוד זה לזה" הוא חלק בתורה, ל' הוראה (ועד שמפני זה נפסק הדין29 שנוהגין קצת אבילות בימי הספירה), ומובן מזה, כי אע"פ שהמדובר בתלמידי רע"ק וגודל מעלתם וי"ל שלכן דקדקו עמהם דוקא על ש"לא נהגו כבוד זל"ז" — בכ"ז הובא זה ונלמד מזה בתורה שכאו"א מישראל צ"ל בהשלימות דאהבת ישראל גם במקרים שמצד הדברים ישנה נתינת מקום שלא להתנהג בכבוד כלפי הזולת (בדוגמת המצב של תלמידי רע"ק).
ויש לומר שזה קשור גם עם הטעם (השני) בשמחת ל"ג בעומר30 — יום "הילולא31 דרשב"י"32, שהוא הי' מתלמידיו "האחרונים" של רע"ק33 (שלמד אתם לאחרי המאורע ד"כולן מתו כו'"):
אחד מהענינים המפורשים ברז"ל אודות הנהגת רשב"י היא השתדלותו הרבה והיתירה בענין אהבת ישראל34, וכדמצינו שתיכף לאחר צאתו מן המערה "אמר איכא מילתא דבעי לתקוני, אמרו לי' איכא דוכתא דאית בי' ספק טומאה ואית להו צערא לכהנים לאקופי כו'"35 והשתדל רשב"י תיכף ותיקן את הדבר.
והרי סיפור מופלא הוא: לאחרי היותו י"ג שנה במערה, שבתקופה ארוכה זו לא היתה בידו האפשרות להרביץ תורה ברבים, לכאורה הי' צריך — לכל לראש — לאסוף תלמידים וללמדם תורה, ובפרט שתורתו אומנתו;
ובמקום זה — עסק לברר האם "איכא מילתא דבעי לתקוני", והשתדל לתקן מקום שהי' בו ספק טומאה שגרם צער לכהנים — כלומר: (א) המדובר הי' רק בנוגע למספר של כהנים שהיו צריכים לעבור בדרך זו, (ב) גם הם יכלו ללכת בדרך אחרת, אלא שיהי' להם צער ע"י הטירחא להקיף את הדרך, ואעפ"כ השתדל רשב"י ועסק בעצמו בתיקון הדבר לבטל צער זה! — עד כדי כך גדלה מדת אהבת ישראל של רשב"י!
וי"ל שזהו גם תוכן מאמר רשב"י36 "יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין", שהנהגתו בענין דאהבת ישראל (ואחדות ישראל) הי' בתכלית העילוי, עד שדאג והודיע והובא זה ונקבע בתורה — אהבה וחיבה שלו (לא רק לבנ"י שהם בדרגת "תלמידי רבי עקיבא" אלא) גם לאלו שיש צורך לפוטרם מן הדין.
וי"ל, שכתלמידו המובהק של רע"ק37,
הערות
- 28. מנחות מא, א וברש"י ותוס' שם (וראה ב"י לטאו"ח ר"ס כד). — ולהעיר ג"כ ממחז"ל השטן מקטרג בשעת הסכנה (ירושלמי שבת פ"ב ה"ו. ב"ר פצ"א, ט. פרש"י מקץ מב, ד. ויגש מד, כט). ועוד.
- 29. טושו"ע או"ח (ודאדה"ז) ר"ס תצג.
- 30. וראה כתבי האריז"ל ומאמרי אדה"ז (שנסמנו בהערה 23) שהזמן דיום ל"ג בעומר גורם לביטול הדינים (שגרמו למיתת תלמידי רע"ק). ע"ש.
- 31. ל' הזהר — ח"ג רצו, ב (ועייג"כ זח"א ריח, סע"א).
- 32. פע"ח שער ספה"ע פ"ז. ובכ"מ.
- 33. מקומות שצויינו בהערה 1.
- 34. וראה זח"ב קצ, ב.
- 35. שבת לג, סע"ב ואילך.
- 36. סוכה מה, ב.
- 37. ראה גיטין סז, א: מדותי תרומות כו'.
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ה לקו"ש חל"ב ע' 152
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 14 עמודים.
- אגרות קודש ב'תלב גיטין סז, א
- לקוטי שיחות 277 מאותו ספר גיטין סז, א
- לקוטי שיחות 252 מאותו ספר גיטין סז, א
- לקוטי שיחות 262 מאותו ספר גיטין סז, א
- לקוטי שיחות 14 מאותו ספר גיטין סז, א
- תורת מנחם בס"ד. ש"פ במדבר, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ז גיטין סז, א
- תורת חיים פט, ד גיטין סז, א
- תורת חיים רכז, ב גיטין סז, א
- אגרות קודש אגרת מג גטין סז, א
- אגרות קודש אגרת לב גיטין סז, א
- שיעורי הלכה למעשה כתב הרשאה בגט גיטין סז, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תש"ל גיטין סז, א
- תורת מנחם ש"פ בהר, י"ז אייר, ערב ל"ג בעומר, ה'תשל"ג גיטין סז, א
- תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשל"ג גיטין סז, א