262
בנוגע לטעם הא', אודות תלמידי ר"ע — הרי ל"ג בעומר הוא היום שבו "פסקו מלמות"14, כלומר, מל"ג בעומר ואילך התחילה תקופה חדשה אצל תלמידי ר"ע — הנהגה של אהבת ישראל בתכלית השלימות.
ועוד ענין בזה:
ל"ג בעומר הוא יום ההילולא של רשב"י — תלמידו של ר"ע (מהתלמידים ש"העמידו תורה" לאחרי ל"ג בעומר)15, אשר, מדותיו "תרומות מתרומות מדותיו של ר"ע"16, כולל ובמיוחד — מדת אהבת ישראל של ר"ע ("כלל גדול בתורה") שהיתה אצלו בהדגשה יתירה17, כפי שמצינו שבצאתו מן המערה (לאחרי שנתעלה בתורה בתכלית העילוי18) התעסק לכל לראש באהבת ישראל — "אמר איכא מילתא דבעי לתקוני כו'"19, היינו, שהשתדל בטובתן של כהנים שלא יצטערו בטורח הדרך20.
ולא עוד, אלא שהשתדל ודאג לטובתם של אלו שהיו במצב ירוד כו' — "יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין"21.
ולהעיר גם מסיפור הזהר22 "זמנא חדא הוה צריכא עלמא למטרא, אתו לקמי' דר"ש. . פתח ואמר שיר23 המעלות הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד", ועי"ז ירדו גשמים — אשר, נוסף על המבואר בדרושי חסידות24 הקשר והשייכות דירידת גשמים לפסוק זה, יש לומר (בדרך אפשר, כיון שעי"ז יתוסף באהבת ישראל עוד יותר), שבכך רמז רשב"י שהענין ד"שבת אחים גם יחד", אהבת ישראל ואחדות ישראל25, הוא ה
הערות
- 14. מאירי יבמות שם בשם הגאונים. שו"ע אדה"ז שם סתצ"ג ס"ה.
- 15. יבמות שם.
- 16. גיטין סז, א.
- 17. ראה גם המלוקט (מכו"כ מקומות בזהר וכו') בס' כחו דרשב"י (להריא"ז מרגליות) מערכת ב' פי"דפט"ז.
- 18. ראה שבת לג, סע"ב: "אשריך שראיתני בכך (במצב שלאחרי צער המערה), שאילמלא ראיתני בכך לא מצאת בי כך, דמעיקרא כי הוה מקשי רשב"י קושיא, הוה מפרק לי' ר' פנחס בן יאיר תריסר פירוקי, לסוף, כי הוה מקשי רפב"י קושיא, הוה מפרק לי' רשב"י כ"ד פירוקי" — עילוי שלאבערך לגמרי, ממקשה קושיות למתרץ תירוצים, ע"ד ובדוגמת הלימוד דפנימיות התורה ש"לית תמן לא קושיא כו'" (זח"ג קכד, ב — ברע"מ. הובא ונת' באגה"ק רסכ"ו), ובזה גופא — כ"ד פירוקי על קושיות של רפב"י שהי' משיב י"ב פירוקי על קושיות דרשב"י!
- 19. שבת שם.
- 20. ויש לומר — ע"ד הרמז: "כהנים" — קאי על כאו"א מישראל, "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים" (יתרו יט, ו), ו"דרך" — קאי על הדרך דעבודת ה', שבה צריך להיות ענין ההליכה — בב' אופני ההליכה מלמעלמ"ט ומלמטלמ"ע (תורה ותפלה), כמ"ש בפרשת השבוע (כו, יב) "והתהלכתי בתוככם", ב' אופני הליכה (לקו"ת ראה כו, א. אמ"ב שער הק"ש פפ"ז ואילך. ובכ"מ). ועבודתו של רשב"י לתקן את הדרך — הוראת ותיקון הדרך לכאו"א מישראל בעבודתו לקונו.
- 21. סוכה מה, ב. וראה ירושלמי ברכות פ"ט ה"ב. ב"ר פל"ה, ב. ועוד.
- 22. ח"ג נט, ריש ע"ב.
- 23. תהלים קלג, א.
- 24. מאמרי אדה"ז אתהלך לאזניא (ע' רי ואילך). אוה"ת אחרי (כרך א) ע' רנד ואילך. סה"מ תרכ"ז ע' רסז ואילך. ועוד.
- 25. ראה גם המשך דברי הרשב"י בזהר: "הנה מה טוב ומה נעים וגו', אלין אינון חברייא בשעתא דאינון יתבין כחדא ולא מתפרשן דא מן דא וכו'". וראה מק"מ בשם הרמ"ז לזח"ג קעט, ב, בביאור הטעם שנקראו "חברייא", משום האהבה והאחדות ביניהם. וראה ס' כחו דרשב"י שם רפי"ד.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 14 עמודים.
- אגרות קודש ב'תלב גיטין סז, א
- לקוטי שיחות 277 מאותו ספר גיטין סז, א
- לקוטי שיחות 152 מאותו ספר גיטין סז, א
- לקוטי שיחות 252 מאותו ספר גיטין סז, א
- לקוטי שיחות 14 מאותו ספר גיטין סז, א
- תורת מנחם בס"ד. ש"פ במדבר, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ז גיטין סז, א
- תורת חיים פט, ד גיטין סז, א
- תורת חיים רכז, ב גיטין סז, א
- אגרות קודש אגרת מג גטין סז, א
- אגרות קודש אגרת לב גיטין סז, א
- שיעורי הלכה למעשה כתב הרשאה בגט גיטין סז, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תש"ל גיטין סז, א
- תורת מנחם ש"פ בהר, י"ז אייר, ערב ל"ג בעומר, ה'תשל"ג גיטין סז, א
- תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשל"ג גיטין סז, א