קכו
ההרים הן בחי' המדות שבכתר שהן הרים העליונים ביותר (ובזוהר8 נק' טורי חשוכא) מאין יבוא עזרי מבחי' אין דכתר יבוא עזרי והוא בחי' הסתכלות מלמעלה למטה כמ"ש הנה9 עין ה' אל יריאיו כו' עיניו10 כיונים כו', ובהסתכלות זו מקבלת המלכות ש"ע נהורין ולפעמים ק"נ נהורין כמ"ש11 בע"ח בפי' כי יקרא קן ציפור כו'. ולהבין זה הנה יש להקדים בשרש בחי' הסתכלות הראי' בעין מה היא דהנה אנו רואים שיש התלבשות כח התענוג בחוש הראי' יותר משאר החושים כי גם שיש הארת העונג בכל החושי' כמו בחוש הריח שמריח דבר בושם טוב שיערב לנפש מאד וכן חוש השמיעה כששומע קול ערב שמתענג מאד בנפשו הנה כ"ז אין לו ערך לגבי כח התענוג שמתענג בנפשו מהסתכלות העין בדבר ציור נאה, כמו דירה נאה מאד או בגדי ת"ת למראה או אבנים טובות מבהיקי' ביופי וכל דבר נחמד למראה ביותר שהרי אמרז"ל העין12 רואה והלב חומד הרי שהקדי' העין רואה ללב חומד כי ההתפעלות שבלב בחמדה ותשוקה נפלאה הגם שזהו התפעלות כל הנפש עד שתדבק כל נפשו בדבר הנחמד כמו ותדבק13 נפשו בדינה כו', וכמו שאמר במי14 שהעלה בלבו טינא על שנתן עיניו באשה א' כו' שהוא מסוכן בעיני הרופאים כו' וכידוע עכ"ז העין הרואה בדבר הנחמד שם מלובש כח התענוג ביותר עד שמחמתו נתפעל החימוד בלב וז"ש ולא15 תתורו כו' לפי שיש בו בחי' כח חזק מן הארת התענוג עד שימשיך את הלב לחימוד (כמו בחי' ערך אור המקיף על הפנימי שהפנימי' נכלל במקיף כך החמדה בלב אעפ"י שהוא בחי' או"פ ובא בבחי' פנימי' ההרגשה יותר אבל כח התענוג שבראיה כולל כל מיני חמדה שהרי מסתעפים מחמת הראי' דוקא כמה מיני אופני חמדה בלב לפי ראי' העין דוקא דהיינו לפ"ע התלבשות כח התענוג בעין הרואה אם מעט או הרבה כו', והטעם הוא כי בעין יומשך כל עצם הנפש ממש והחמדה היא רק הארה פרטי' מסתעפת ממנו כו', לפי ששרש הראי' בחכ' שבנפש שכל תענוג עצם הנפש כלולה בה כו'), וכנראה בעליל שהאדם יוציא כל רכושו על דירה נאה ואבני חפץ יותר מתענוגי המאכלים העריבים ודברי בושם כו', וגם בע"ח מבואר אות ומופת לזה מן העוף הידוע ששמו ראה16 והטעם שנק' בשם זה הוא מצד חוש כח הראי' שבו שהיא חזקה בחוש זה ביותר עד שיש התגברות בחוש הראי' שלו להוליד כי בהסתכלות הזכר על הנקבה והנקבה בזכר נמשך כח הולדה בהם כמו שנמשך ע"י השפעת זרע לפי שכמו שהנקבה מתעברת מזרע הזכר מפני המשכת כח התענוג שבטיפת זרעם כך נמשך כ"כ בהסתכלותם זע"ז כו', עד שהנקיבה מתעברת מזה כמו שהיתה מקבלת שפע זרע וזה ידוע גם בספרי הרפואה שיוכל להתקבץ כל כח הנפש מכל הכוחות הפרטי' בכח בחוש א' בלבד ואז יהי' אותו החוש בחוזק גדול מאד, ונמצא הרי יוכל להיות
הערות
- 8. ובזוהר נק' טורי חשוכא : זח"ג רמט, ב.
- 9. הנה עין ה' אל יריאיו : תהלים לג, יח.
- 10. עיניו כיונים : שה"ש ה, יב.
- 11. כמ"ש בע"ח בפי' כי יקרא קן ציפור : ע"ח ש' הזווגים. וראה תו"א ויחי מח, א. פלח הרמון שמות שסב, א.
- 12. העין רואה והלב חומד : במדב"ר פ"י, ב.
- 13. ותדבק נפשו בדינה : בראשית לד, ג.
- 14. במי שהעלה בלבו טינא : סנהדרין עה, א.
- 15. ולא תתורו : במדבר טו, לט.
- 16. ראה : בכת"י ב: דאה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 12 עמודים.
- אגרות קודש ב'שעג סנהדרין עה, א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ חוקת, יו"ד תמוז, ה'תשכ"ה סנהדרין עה, ב
- תורת שמואל צד סנהדרין עה, א
- תורת שמואל שכא סנהדרין עה, א
- תורת שמואל תרסח סנהדרין עה, א
- תורת שמואל תתמא סנהדרין עה, א
- מאמרי אדה"ז תשע מאותו ספר סנהדרין עה, א
- תורת חיים קו, ב סנהדרין עה, א
- תורת חיים רס, ג סנהדרין עה, א
- תורת חיים תלח, א סנהדרין עה, א
- אגרות קודש אגרת לב סנהדרין עה, א
- ביאורי תניא פרק ד סנהדרין עה, א