תלח, א

כנ"ל) שלמעלה מהתפשטות גלוי הרצון כלל. גם יש בו יכולת בבחי' הדעת עליון הזה להטות עצם כח הרצון כלפי טוב בכמה אופנים שונים עד שיבא לגלוי ממילא כך גם בטעם כמוס לרצון כו'.

ונמצא מאחר שהרצון יש בו כח הטייה לחו"ג בין בגלוי הרצון ובין בעצם הרצון שגם שאינו רק בהטי' חיצוניות של הרצון לבד, אבל שרש כח הטייה זו באה מלמעלה גם מעצם כח הרצון ג"כ והוא בעצמות הנפש ממש שהוא בחי' כח ההתקשרות העצמיות שבנפש שהנפש בעצמ[ה ו]מהותה ממש מתקשרת לדבר מה (שנקרא הטיית המהות [ו]העצם ממש כמ"ש במ"א), ע"כ יש כח גם להטות ולהמשיך עצם כח הרצון וגלוי הרצון לדבר זה, והוא שרש כח הדעת שבנפש עצמ' שמתקשר ומטה כל עצמות שלו מצד עוצם ההרגשה וההכרה שהכיר וידע לדבר זה כמו והאדם ידע את חוה אשתו¹⁸³⁵, פי' ידע זה היינו בחי' הכרה¹⁸³⁶ וידיעה במורגש בעצמו ביותר והוא כח ההתקשרות שמתקשר כל עצמו להטות כל הנפש אליה מפני עוצם תוקף הכרתו וידיעתו אותה במהו"ע נפשו ממש, וכמו רק אתכם ידעתי¹⁸³⁷ מכל משפחות האדמה כו' פי' ידעתי הכרתי בהכרה וידיעה העצמית באה"ר עד שנמשך ומתקשר בכל עצמו בהם. וכמו"כ נש"י נתקשרו בידיעה והכרה באלקות במהו"ע שלהם כמו ב' או"נ שתיכף שמכירים ויודעים זא"ז בידיעה והכרה העצמיית נתקשרו נפשותם זע"ז באה"ר ונפלאה כדוד ויונתן כו' (כמו כי חפץ בבת יעקב חפץ זה בא מצד ההתקשרות שידע והכיר אותה ותדבק נפשו¹⁸³⁸ ונתקשר בה ביותר וכמו ונפשו קשורה בנפשו¹⁸³⁹ וכן ונפש י[ה]ונתן נקשרה¹⁸⁴⁰ כו'), וכן הוא מ"ש והאדם ידע את חוה כו'. שנמצא מובן מכל אלה עכ"פ שבכח הדעת הוא המגיע בעצם פנימיות הנפש שלמעלה גם מעצם הרצון עד שממילא נמשך גם בחפץ ורצון העצמיות בתמידות (כמו מעשה בא' שהעלה בלבו¹⁸⁴¹ כו' לפי שנתקשרה נפשו בכח הדעת עד שנחלה כו') (וכן יש בחינת דעת כזה בהתקשרות העצמית מן המקבל למשפיע כמו ואל אישך תשוקתך¹⁸⁴² כו' כמו לע"ל שא' כולם ידעו אותי בדעת המטה כל הנפש שהוא בחינת הכרה עצמית ע"כ א' ידעו אותי ממש כו' וד"ל) (ולכך בגלות א' סמכוני כו' כי חולת אהבה אני¹⁸⁴³ כו' מצד עצם ההתקשרות עצמיות ושאין האשה כורתת ברית אלא למי שעשאה כלי [מביאה ראשונה] כו' כי בועלייך¹⁸⁴⁴ כו' וכן נש"י במ"ת קבלו פב"פ בכריתות ברית כו' והוא רוחא דשביק בגווה ), והעיקר היה מצד הראיה והכרה