אוצר החסידיםשארית יהודההלכות מליחה - סי' סט(א) בבית

(א) בבית

(א) בבית ¹ .

בגמרא ² אמר שמואל אין הבשר יוצא מידי דמו אלא אם כן מולחו יפה יפה ומדיחו יפה יפה. אתמר רב הונא אמר מולח ומדיח, במתניתא תנא מדיח ומולח, ולא פליגי הא דחלליה (פי' רש"י כל רחיצת הבשר מתרגמינן חילול) בי טבחא הא דלא חלליה בי טבחא עכ"ל. והרבה טעמים נאמרו בהדחה זו שמדיחו בתחלה.

הר"ן ³ כתב כדי שיתרכך הבשר ויצא דמו על ידי מליחה שאם יהא נקרש על פניו לא יהא כח במלח להוציא דמו עכ"ל. וכן נראה מדברי הרא"ש, כמ"ש לקמן בס"ב ⁴ .

והמרדכי ⁵ כתב משום שלא יתמלא המלח מדם שעל פניו ולא יוכל להפליט דמו.

והרשב"א במשמרת הבית ⁶ כתב כדי ללחלח הבשר שיהא המלח נדבק בו ויהא נוח להפליט ⁷ .

אבל הסמ"ק ⁸ כתב הטעם להעביר דם בעין שעל פני הבשר, משום דכח המלח מבליע דם בעין שעליו לתוכו, דכשם שהמלח מפליט דם הנבלע כך מבליע דם בעין שנמצא על הבשר, ואין בשום חתיכה ששים נגד הדם שעליה ⁹ ונאסר ¹⁰ .

ואף שמעשים בכל יום שמולחים הרבה חתיכות זו על גב זו, ולא אמרינן שהתחתון בולע מעליון. משום דאמרינן דמא משריק שריק במליחה כמו בצלייה ¹¹ (שעל ידי צלייה אינו נוח ליבלע אלא מחליק ונופל, רש"י ¹² ), או איידי דטריד התחתון לפלוט דמו לא בלע דם העליון ¹³ , או אפילו בולע אמרינן כבולעו כך פולטו ¹⁴ , כמ"ש כל זה לקמן בסי' ע' ¹⁵ . מכל מקום כל זה לא שייך אלא בדם פליטה שנפלט דם הבלוע על ידי מליחה (או צלייה) ¹⁶ , אבל גבי דם בעין לא שייך לומר כן כמ"ש שם בסוף הסי' ¹⁷ .

ולכתחלה יש לחוש לכל הפירושים כמשי"ת כל אחד ואחד במקומו. אבל טעם הסמ"ק הוא עיקר להלכה כמשי"ת לקמן בס"ב ¹⁸ . ולכן נהגו המדקדקים ליזהר שלא לתת שום בשר שלא הודח מתחלה לא על שום דף ולא על שולחן שאינו מיוחד לכך ¹⁹ (אף שעכשיו רוצה לייחד למלוח עליו בשר, או שהדף הוא של איסור דאין לחוש משום שהבשר שלא הודח הוא אסור ואסור ליתן איסור אפילו צונן בכלי של היתר צונן כדלקמן סי' צ"א ²⁰ , ומשום הבשר ודאי דאין לחוש כיון דאורחיה בהדחה כדלקמן שם ²¹ ) (מנחת יעקב ²² ), כי שמא יש מלח על השלחן או על הדף ולאו אדעתיה והמלח מבליע דם בבשר (רש"ל ²³ ט"ז ²⁴ ). ומטעם זה גם כן יש ליזהר שלא לתת מלח על מקום המיוחד לתת שם בשר כשמביאין מבית הטבח (ט"ז ²⁵ ):

הערות

1. את הלכות מליחה ערך מהרי"ל כמה פעמים, עד למהדורה הסופית שלפנינו. חלק מהעריכות הראשונות שרדו בכתי"ק 238. בכתי"ק זה ישנם 8 עריכות של חלקים מסי' סט, עריכה אחת של סי' ע, ועריכה אחת של סי' עב. כת"י א: סי' סט ס"ק א-מז. דפים סד-ה. כת"י ב: סי' סט ס"ק א-נא (וכמה קטעים בלתי ממוספרים). דפים סו-ח. כת"י ג: סי' סט ס"ק לט-עז. דפים סט-ע. כת"י ד: סי' סט ס"ק א-ח; א-טו (ודיונים בס"ב וס"ו). דפים עא-ב. כת"י ה: סי' סט ס"ק א-יג. דף עג. כת"י ו: סי' סט ס"ק א-לב. דפים עד-ו. כת"י ז: סי' סט ס"ק א-כט. דפים עז-ח. כת"י ח: סי' סט ס"ק א-ט. דף עט. כת"י ט: סי' ע. דפים פ-פב. כת"י י: סי' עב ס"ק ב-כ. דפים פג-ד. במקומות שיש הוספה בכת"י, שיש ללמוד ממנה לענינינו, יצויין על כך בשוה"ג.
2. חולין קיג, א.
3. שם (מב, א) ד"ה אין הבשר. הובא בש"ך ס"ק א. וראה לקמן ס"ק ד-ה. יג.
4. ס"ק יג.
5. חולין סי' תשכא. הובא בש"ך שם. וראה לקמן ס"ק ב. יג.
6. בית ג ש"ג עג, א. וראה לקמן ס"ק ז. יג.
7. בכת"י ו; ז: ולכל אלו הטעמים אם מלח בלא הדחה ראשונה לא נאסר הבשר, אלא ידיחנו ומולחו שנית ומותר, כמו שיתבאר לקמן בס"ב לסברא הראשונה.
8. סי' רה ע' רד. הובא בש"ך וט"ז ס"ק א. וראה לקמן ס"ק ד. יב. יד. יח.
9. כמבואר ברמ"א ס"ט, ולקמן שם ס"ק נה.
10. בכת"י ה; ו; ז; ח: (לדידן דקיי"ל לשער כל מליחה בס') [כמבואר ברמ"א סי' ע ס"א] . ושוב אינו יוצא ע"י מליחה ולא ע"י צלייה [כדלקמן ס"ק יד].
11. כדלקמן סי' ע ס"ק י, לדעת ר"ת חולין קיב, ב ד"ה ודגים.
12. קיא, א ד"ה כבדא עילוי בשרא.
13. כדלקמן שם ס"ק א, לדעת רש"י חולין שם ד"ה ועופות.
14. פסחים עד, א. וכדלקמן שם ס"ו, וס"ק מה-ו. וראה גם לקמן ס"ק יג בשם הרא"ש, וסי' ע ס"ק יד בשם ר"ן.
15. ראה גם לקמן ס"ק כ.
16. בכת"י ה: מתוך הבשר שהי' מובלע בו שהוא דם דרבנן [כדלקמן ס"ק נז וס"ק סד].
17. רמ"א ס"ו, ולקמן שם ס"ק סא.
18. ברמ"א (שכן נוהגין אם אין שם הפסק מרובה), ולקמן שם ס"ק יד.
19. תורת חטאת כלל ה ס"ו.
20. סעיף ב.
21. וראה גם לקמן ס"ק ח, וש"נ.
22. כלל ה ס"ק ח.
23. מכונות סי' ה ס"ק ב. וכ"ה בתורת חטאת שם.
24. ס"ק יב.
25. שם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 29 עמודים.