(יג) שנית

הערות

1. 75. חולין פ"ח סי' מו (והוסיף מהרי"ל ביאור לדבריו במוסגרים, דהיינו מטעם דס"ל כטעם הר"ן בהדחה, שיתרכך הבשר. וכדלעיל ס"ק א, שמכאן מוכח שהרא"ש ס"ל כהר"ן). ובכת"י ו; ז (הוסיף סיום לשון הרא"ש): ולפי מ"ש בס' התרומה [סי' סט] דבשר שנמלח שנתנהו על בשר שלא נמלח שיש לו תקנה במליחה ויפלוט דם שבלע עם דמו ( וית ' לקמן סי' ע ס"ו [וס"ק מה-ו] ), כל שכן הכא דשרי , כיון דפולט דם שקבל מעלמא כל שכן דמו, וכן מסתבר , עכ"ל בפרק כל הבשר סי' מו. וכה"ג יש לומר נמי לדעת המרדכי ומשמרת הבית דלעיל (ומשום הכי נמי סתם השו"ע בס"א באם חתך כל נתח לשנים כהמרדכי ) . ובכת"י ו הוסיף עוד: והא דא[ מרינן ] לקמן בסי' זה סי"ח בבשר נמלח בכלי שאינו מנוקב ושהה שיעור כבישה, דמה שבתוך הציר לא מהני לי' צליי ה (וכל שכן מליחה), והוא מטעם שכתב הרא"ש בפרק גיד הנשה (סי' י"ג [והובא לקמן ס"ק קח] ) (עיי"ש בשם ר"ת [תוס' פסחים עד, א ד"ה כבולעו. וכן פסק ברמ"א לקמן סי"ח] דאפילו בלא שהה שיעור מליחה נמי אסור) דלא אמרינן כבולעו כך פולטו אלא היכא דנפלט מיד בשעת הבליעה [כמו בהא דצלי מולייתא שבפסחים עד, א. טוש"ע רס"י עז] , אבל דבר שנאסר כבר מחמת דם שבא עליו ממקום אחר תו לא שרינן ליה עכ"ל [וא"כ איך מביא כאן הרא"ש מדברי ס' התרומה דאמרינן כבולעו כך פולטו] ). ותירץ בת ורת יקותיאל [סי' ע ס"ק ד ד"ה אך לכאורה] דבס' התרומה לא התיר אלא בשר תפל לגמרי [משא"כ כשנמלח והוא בתוך שיעור מליחה, וכדלעיל בשם ר"ת] . אבל לא משמע הכי ברא"ש דלעיל [שהתיר כאן אף שבלעה אחרי המליחה בלא הדחה] . אלא צריך לומר [שכאן יפלוט הדם שבלע אגב דם דידיה שלא נגמרה פליטתו, ומכל מקום אין אומרים כן לקמן שם] , דהיינו משום דבשר שנפל לציר ושהה שיעור כבישה הרי הדם שבתוך הבשר מה שבתוך הציר שנכבש בו כאילו נתבשל בתוכו ( דמהאי טעמא אין לו כח לפלוט דם כלל. עי' ברא"ש פכ"ה [סוף] סי' לז ), וחשיב כאילו אין לו דם של עצמו כלל, ולפיכך לא מהני לי' מליחה שיפלוט הדם שבלע כיון שאין לו דם דידיה . אבל צלייה הוה מהני לי' , דהא בצלייה אמרינן כבולעו כך פולטו אפילו אין לו דם של עצמו, לכן כתב הרא"ש דלא אמרינן כבולעו כך פולטו כו ' [רק כשנפלט מיד בשעת הבליעה, כמו במולייתא שברס"י עז, משא"כ כשנפל לציר אסור אפילו לצלי, כדלקמן סי' ע ס"ק נ].
2. 76. כדלעיל ס"ק ב.
3. 77. שלפי ג' דעות אלו, דלעיל ס"ק א, יועיל מה שידיחנו וימלחנו שנית.