תשדמ

ויובן ביותר דבר זה בקדוש' האלקי' מהיפכו בסט"א דאת⁵ זלע"ז עשה האלקי' כו' והנה אנו רואי' דפעם אמרו⁵ ז"ל שטן⁶ ופנינה לש"ש נתכוונו ופעם אמרו נתן⁷ עיניו במקדש ראשון כו' הרי יש בשטן כוונה לש"ש לפעמי' ולפעמי' כוונתו לרע ג"כ כמו נתן עיניו כו' אך הענין הוא דשרש בחי' הנחש הקדמוני שהי' בג"ע הנה ישנו בכל עולם ועולם לפי אותו העולם ואם הוא בעולם הבריא' ימצא בו קצת ביטול לקדוש' כי בעולם הבריא'⁸ רובו טוב ומיעוטו רע כו' והיינו נתן עיניו כו' וכן קנא' של נחש שהי' בג"ע דבריא' כו' ושרש הנחש כמו שהוא בבחי' האצי' דאין שם רע כלל כי לא⁹ יגורך רע כתיב שם אמרו דכוונתו לש"ש בלבד אך ענין הנחש והשטן איך שיוכל להיו' בבחי' האצי' הנה ידוע שהוא רק בחי' הרגשת עצמותו ליש ודבר גדול ולא ענין רע כלל כו' וכמ"ש ופלגשו¹⁰ ושמה ראומה פי' ראו¹¹ שאני מה שמרגיש במעלת עבודתו כו' וכמ"ש¹² במ"א וד"ל ועד"ז יובן איך שיש כמה מדרגו' באופן בחי' הביטול בסטרא דקדושה וכל הגבוה גבוה יותר יש בו בחי' הביטול וכמ"ש הן¹³ שמים לא זכו בעיניו משום דלפי ערך הרוממו' בחי' הביטול שלהם לבחי' יש יחשב כו' וד"ל.

והנה ע"י בחי' הברורי' הנ"ל בכל עולם לפי ערכו נמצא בחי' הביטול יותר מכפי המדה הראשונה באבי"ע כו' ולזה ניתן בחי' קו המדה איך וכמה יתברר כו' וקו המדה הזה הוא בחכמה דבחכמה אתברירו דוקא אבל אין הכוונה על בחי' חכמה דאצי' אחר <שעז>

שגם היא באה להתברר כנ"ל שהאצי' כולו ג"כ מתברר כו' אלא הכונה על בחי' חכמה דא"ק שמשם נמשך שרש כל הברורי' של כל ההשתלשלו' דאבי"ע כו' ודרך כלל הנה ידוע דיש ד' מדרגו' טנת"א וידוע שהשבירה היתה בבחי' נקודי' דבינה דאורו' דז' מלכי' דתוהו מבחי' ז"ת דבינה הן והבירור הוא בבחי' טעמים שבחכמה כי בחי' הטעמי' בחכמה הן כמו השכל וסברא שנק' בשם טע"ם דוקא כמו מאי¹⁴ טעמ"א דר' מאיר קסבר כו' הרי הסברא נק' טעם לפי שהטעם והמתיקו' הוא בתענוג כידוע וכאשר בחי' התענוג מלובש ומאיר בחכמה אז נק' החכמה והשכל הזה בשם טעם כמו טוב¹⁵ טעם ודעת למדני כו' והוא בחי' אור המקיף לחכמה זו כו'