ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךאורח חיים חלק גהלכות פסח:תלא זמן בדיקת החמץ ובו י"א סעיפים:א

א

תלא זמן בדיקת החמץ ובו י"א סעיפים:

א אף על פי^א שאין אדם עובר על חמצו בבל יראה ובל ימצא אלא מליל ט"ו בניסן ואילך כמ"ש^ב שבעת ימים שאור לא ימצא בבתיכם וגו' ולא יראה לך שאור בכל גבולך שבעת ימים וגו'^ג אבל קודם שבעת ימים אינו עובר בלא תעשה כששהה החמץ בביתו^ד מכל מקום עובר על מצות עשה מחצות יום י"ד ואילך^ה בכל רגע ורגע שאינו מבער החמץ מן העולם^ו שנאמר^ז שבעת ימים מצות תאכלו אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם וגו' ומפי השמועה למדו^ח שיום ראשון זה הוא י"ד בניסן ונקרא ראשון לשבעת ימי הפסח כלומר קודם להם וכוונת הכתוב לומר שבעת ימים מצות תאכלו וביום שקודם שבעת ימים תשביתו שאור וגו' ראיה לדבר זה^ט ממה שאמרה תורה^י לא תשחט על חמץ דם זבחי כלומר לא תשחט את הפסח ועדיין חמץ קיים וזמן שחיטת הפסח הוא בי"ד מחצות היום ולמעלה מכאן אתה למד שזמן השבתת החמץ הוא בזמן שחיטת הפסח דהיינו מחצות יום י"ד ולמעלה^יא:

הערות

א. בקובץ יגדיל תורה (נ.י.) חוב' י (ראה מבוא שם) נדפסו תצלומי כתי"ק הרה"ק מהרי"ל של סימן זה, באיזה שינויי לשון ובהוספת מ"מ וציונים. כמה קטעים נוספים בכתי"ק הרה"ק מהרי"ל מסימן זה, נדפסו בתפארת יהודה קלמן ח"ב ע' 47 ואילך. עיקרי השינויים וכן המ"מ וציונים יועתקו לקמן בשוה"ג (באותיות מודגשות, כשאר המ"מ שבדפוס ראשון).
ב. שמות יב, יט. יג, ז.
ג. בכת"י מובא הלימוד מהגמרא (ה, רע"א) שהוא מליל ט"ו (ולא רק ימים): ואמרינן בגמרא דאתקיש השבתת שאור לאכילת מצה דכתיב שבעת ימים שאור לא ימצא בבתיכם כי כל אוכל וגו' וכתיב בערב תאכלו מצות . ובכת"י נוסף: ואיתקיש השבתת שאור לאכילת חמץ שהוא בכרת (משנה ריש כריתות. רמב"ם פ"א ה"א) ואין אוכל חמץ חייב כרת אלא מליל ט"ו ואילך אבל מו' שעות ולמעלה אינו עובר אלא בל"ת (כמבואר כאן בפנים) ואין בו כרת (ראה גם לקמן סי' תמז ס"א) משום דאיתקוש אכילת חמץ (ושחייב עליו כרת) לאכילת מצה וכתיב בערב תאכלו מצות.
ד. רמב"ם במנין המצות שבריש הל' חמץ ומצה (ולעיל קודם סי' תכט). סמ"ג מ"ע לט. מ"מ פ"ג ה"ח . פר"ח. ח"י סי' תלב ס"ק ד וסי' תמג ס"א. ובכת"י נוסף גם: ראב"ד (פ"ג ה"ח). מ"א סי' תמג (ס"ק א). ח"י סי' תלב . ולקמן סי' תלב קו"א ס"ק א נוסף גם: כ"מ (וכ"ה בכת"י שם). וראה בביאורו לפתיחת הרמב"ם להל' חמץ ומצה.
ה. תוס' ד, ב ד"ה מדאורייתא (שאין צריך לבער קודם חצות). רא"ש פ"א ס"י. וכדלקמן רס"ב. וראה גם לקמן סי' תמה ס"א. ובכת"י: מתוך הבית.
ו. כדלקמן סי' תמה ס"א (אף בשעה ו' מד"ס) וש"נ.
ז. שמות יב, טו.
ח. פסחים דף ה , א.
ט. רמב"ם פ"ב ה"א. ממימרא דרבא שם . וראה סגולת אברהם ע' 189.
י. שמות לד, כה.
יא. בכת"י מובא כאן הלימוד השני שבגמרא שם (שהוא מחצות ואילך): ולא כולו אלא חציו דכתיב אך חלק . ובכת"י נוסף: פירוש חלקהו חציו להיתר וחציו לאיסור. רש"י.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 19 עמודים.