אוצר החסידיםהלכות אמירה לנכרי משו"ע אדה"ז<h2>הנאה וריוח ממלאכת הנכרי</h2><h3>יט. איסור הנאה מהמלאכה בכדי שיעשו</h3><h4>ג</h4>

<h4>ג</h4>

במקור חיפוש חדש

ואף שהמבשל בשבת או שעשה אחת משאר מלאכות מותר התבשיל לאחרים במוצאי שבת⁶⁴⁹ מיד⁶⁵⁰, ואין צריכים להמתין בכדי שיעשו⁶⁵¹ אף אם בישל בשבילם⁶⁵², מכל מקום החמירו בנכרי העושה בשביל ישראל, שאם נתיר לו ליהנות במוצאי שבת מיד יש לחוש שמא יאמר לו לעשות בשבת כדי שיהיה הדבר מוכן לו במוצאי שבת מיד, שאיסור האמירה לנכרי קל בעיני הבריות⁶⁵³, ויש לחוש שיעבור עליו בשביל שיהא מוכן לו במוצאי שבת מיד, ולכן הצריכו להמתין בכדי שיעשו גם לאחרים גזרה שמא יאמרו לאחר שיתחיל להם מבעוד יום (שוע"ר שיח, א).

הערות

649. ברייתא חולין טו, א כרבי יהודה (במזיד לא יאכל עולמית). רש"י שם ד"ה רבי יהודה (בדידיה, אבל לאחריני שרי). רי"ף שבת (יז, א: למוצאי שבת לאחרים ולא לו). טור ושו"ע סי' שיח ס"א.
650. רמב"ם פ"ו הכ"ג (ושאר ישראל מותר להם ליהנות בה למוצאי שבת מיד). טור ושו"ע שם.
651. רשב"א חולין שם ד"ה במזיד בשם רבנו יונה. מ"מ שם. טור שם.
652. מ"א שם סוף ס"ק ב, בשם ב"י יו"ד סי' צט ד"ה ומ"ש רבנו בשם הרמב"ם.
653. רשב"א שם. רא"ש חולין פ"א סי' טו. ט"ז סי' שיח ס"ק א.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 15 עמודים.