ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות נטילת ידים קנט באיזה כלי נוטלין לידים וכיצד יבאו המים לידיו ובו כ"ה סעיפים:כ

כ

במקור חיפוש חדש

כ אם הקוף נותן מים לידים יש מכשירין^קנז לפי שלא הצריכו אלא כח נותן בלבד^קנח יהיה מי שיהיה ויש אומרים^קנט שהצריכו שיבאו המים מכח אדם דוקא כמו במי חטאת^קס ויש לחוש לדבריהם^קסא לכתחלה אבל בדיעבד יש לסמוך על סברא הראשונה להקל בדברי סופרים^קסב.

והוא שהנוטל מתכוין לשם נטילה המכשרת לאכילה^קסג כמו שנתבאר בסי' קנ"ח^קסד משא"כ כשאדם נותן לידים מועלת כוונת הנותן אף על פי שהנוטל אינו מתכוין כלל^קסה.

ואם הנותן הוא פחות מבן שש יש מי שאומר^קסו שדינו כקוף לפי שאין בו דעת כלל ואין כוונתו כוונה^קסז אבל מבן ו' ואילך אע"פ שהוא קטן וכן חרש ושוטה^קסח או אפילו נכרי^קסט מועלת כוונתם^קע אע"פ שהנוטל אינו מתכוין.

ואם הוא מתכוין יכול ליטול מחרש שוטה וקטן ונכרי אע"פ שאינן מתכוונים שכולם קרוים אדם לענין ביאת מים מכח אדם לנטילת ידים^קעא.

וכן מותר ליטול מהנדה^קעב אם היא בתו^קעג או משרתת שלו^קעד אע"פ שהנדה וכן הנכרי מטמאים במשא ונטמאו המים שבכלי אע"פ שלא נגעו בהם והאיך יטהרו המים את הידים אפי' לחולין כיון שנוטלין משום סרך תרומה ולתרומה הן פסולות מפני שנטמאו מהמים הטמאים מכל מקום כיון שאנו כלנו טמאי מתים ואי אפשר להיות לנו מים טהורים אין לחוש גם לטומאת הנכרי והנדה^קעה ויש מחמירין^קעו בנדה ונכרי כיון שאפשר ליזהר מטומאתן ואין דנין אפשר משאי אפשר^קעז וטוב לחוש לדבריהם שלא לקבל נטילה מנדה ונכרי^קעח אבל אם הנכרי הביא מים בכלי והוא נוטל בעצמו אין לחוש^קעט (שזהו גם כן דבר שאי אפשר) ומי שיוכל להזהר גם בזה אשריו^קפ:

הערות

קנז. רמב"[ם] הל' ברכות פ"ו הי"ג. רשב"א חולין קז, א ד"ה מגופת ובתורת הבית הארוך בית ו שער ד. דעה הב' בשו"ע סי"ב.
קנח. רמב"ם שם ה"ו, וכדלעיל ריש סי"ד.
קנט. תוס' חולין שם ד"ה דלא. רא"ש שם פ"ח סי"ג. טור ושו"ע שם. וכ"ה בסדר נט"י לסעודה סט"ו.
קס. כדלעיל שם.
קסא. רמ"א שם.
קסב. מ"א ס"ק כד.
קסג. שמלבד מה שהקוף אין לו כח אדם גם אין לו כוונת נותן, ולכן צריך עכ"פ כוונת נוטל, כמבואר בתוספתא ידים פ"א ה"ז. רשב"א בתורת הבית בית ו שער ד. שו"ע סי"ג. ים של שלמה חולין פ"ח סי' כד. מ"א ס"ק כה.
קסד. סעיף יג, מחלוקת אם מועיל בדיעבד בלא כוונה. וראה גם לקמן סי' קסד ס"א.
קסה. תוספתא שם. רשב"א שם ובשו"ת ח"א סי' תקי. רמ"א סי"ג.
קסו. הגהות אשרי ברכות פ"ב סי"א, בשם אור זרוע ח"א סי' עח. ועי' ב"ח ד"ה אבל כל אדם בשם מרדכי הארוך בשם תשובת רש"י (סי' פט). וכ"ה בסדר נט"י לסעודה שם.
קסז. ב"י ד"ה וכתוב בהגהת אשירי. לבוש סי"ב. וראה לקמן בסמוך (שלענין כח גברא אין דינו כקוף). יו"ד סי' ב קו"א ס"ק א (שגם בזה יש ב' דעות). לעיל סי' נה ס"ה (שאין דעתו כלום). תהלה לדוד ס"ק ט. חקרי הלכות ח"ז לח, ב.
קסח. משנה שם. טור ושו"ע סי"א.
קסט. תוס' נדה, עא, ב ד"ה מערה. פירוש הרא"ש ידים שם. רשב"א שם. טור ושו"ע שם. וראה לקמן סי' רסג קו"א ס"ק ג: והטעם משום שהמצוה נעשית בגוף הישראל ... שהישראל פושט ידיו אף על פי שמסייע אין בו ממש ... אפשר דלענין ברכה מהני אפילו סיוע בעלמא.
קע. ר"ש ופירוש הרא"ש ידים שם. ב"י שם וד"ה אבל כל אדם. לבוש סי"ב.
קעא. משמעות המשנה ידים שם, שגם ר' יוסי הפוסל בקוף מודה בחרש שוטה וקטן. טור ושו"ע סי"א. לבוש סי"א. עולת תמיד ס"ק טז.
קעב. תוס' ופירוש הרא"ש ומרדכי שם. טור ו שו"ע שם.
קעג. עטרת זקנים סי"א.
קעד. ראה מטה משה סי' רסז (שאסר רק אשתו נדה והתיר בנדה סתם, ואף הביא החילוק בין דרך חבה לדרך שירות). הובא באליה זוטא ס"ק יא ואליה רבא ס"ק כ. ובסדר נט"י לסעודה סט"ז - רק בתו.
קעה. תורת הבית בית ו שער ד. פירוש הרא"ש שם. ט"ז ס"ק טו.
קעו. ר"ש ידים שם. תשב"ץ סי' רעח. מהרי"ל הל' נט"י (ע' תנז). רש"ל בהגהות הטור ובים של שלמה חולין פ"ח סי' כה. וכ"ה בסדר נט"י לסעודה סט"ז.
קעז. סוכה נ, ב.
קעח. ט"ז ס"ק טו. מ"א ס"ק כב.
קעט. מ"א שם.
קפ. ט"ז שם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 26 עמודים.