ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעיתורת חיים<h1>שמות ח"א</h1><h2>פרשת בא</h2><h3>להבין שרש ענין פסח ומצה</h3>קט, א

קט, א

שבכנור בדחיקת המיצרי'⁵⁰³ וכו' (ועכ"ז גם קול הכינור פועל התפעלות הנפש השומע כקול שמעורר את הכוונה ויותר מזה, וזהו מ"ד [ד]עיקר שירה בכלי⁵⁰⁴ וכמ"ש אזמרה לך בכנור⁵⁰⁵ כו' הללוהו בנבל וכנור⁵⁰⁶ כו', והיינו מצד עריבות דקולות מצד עצמן כשהן במזיגות טובות כו', וכן קול ערב דאדם אע"פ שאינו יוצא מפנימיות הלב יתפעל זולתו וגם הוא עצמו יתפעל בשיר שלו מצד מתיקות ועריבות מזיגת הקולות. וזהו טעם אחר מה שיש יתרון מעלה בתענוג שבקול ערב לעורר לעצמות הנפש הן לשמחה [ו]הן לצער⁵⁰⁷ כו' כמ"ש במ"א וית' בסמוך וד"ל. ואע"פ שאנו רואים שיוכל רוחני ממש להתלבש בגשם כמו האהבה הרוחניות בדבור וכל השכל הרוחני בא ברמז ביד [ב]תנועה גשמי' וכן הרצון ומח' שבמוח בגידי ההרגשה והתנועה כנ"ל. הנה גם זה בא ע"י צמצום גדול במדה וגבול רק כפי הנמשך מן המוח ללב דרך מיצר הגרון, כך נמשך האהבה שבלב לדיבור דרך הגרון בצמצום והעלם גדול בסדר והדרגה כנ"ל. אבל האור והשפע מעצם הנפש ממש ה"ז בא בדרך דילוג גדול מאד שלא כסדר והדרגה כלל ודוקא מתלבש במיצר ודוחק בלבוש הגס כגידים ועורקי' וקול הגרון ושיבא גם זה מן המיצר אל המרחב דוקא כנ"ל (וכמעיינות שמצומצמי' במיצר גידי הארץ באים למרחב אח"כ בנהרות שמתרחבים ומתפשטים רק מן המיצר דמעיין שנובע טיפין טיפין מהעלם הגידי' שבארץ, וכן הגשמי' יורדי' טיפין מן המיצר ועיכוב שבעננים וכן טיפת מ"ד שיורה כחץ דרך גידים המעכבים כו' ואח"כ מוליד ויצמח הולד [כו'], וכן בעיבור יתעכב הולד ט"ח ואח"כ יולד כו', וכה"ג גם בצמיחת כל זריעה, וכן בהצלחה דפרנסה וחכמה וכה"ג בתחלה יעוכב במיצר (כמו הקרום המפסיק בין כת"ר לחכמה⁵⁰⁷ כו'), וכן מיצר הגרון בשביל תולדה דמדות בלב והדיבור בקול, וכן חצר הכבד בשביל הגשמה [oldpage_רד] ּ דאברי המזון כו', וכ"ז מעילה לעלול וכן מעלול לעילה הכל בביטול היש לאין תחלה ואח"כ יהי' התהוות מאין ליש כמ"ש במ"א).

[יח⁵⁰⁸ ] והנה הדוגמא מכל הנ"ל יובן בשרש ענין בכללות בבחי' יצ"מ שהוא ענין בצאת ישראל ממצרי"ם ממיצר מ"י דבינה או [מ]מיצר י"ם דחכמה שמתצמצמי' המוחי' דחו"ב במיצר הגרון תחלה ואח"כ נמשך ללב להתפעל באוי"ר שבלב כנ"ל. והנה במצרים היו בנ"י בבחי' קטנות המדות דאוי"ר רק באמונה פשוטה למעשה בלבד להיות סומ"ר דנש"ט דמצרים כו', וגם מה שנתפעלו באוי"ר בלב בעת התפלה וק"ש הי' רק ע"פ בחי' הצמצום דמיצר הגרון שבו נתקצר ונתעלם כל אורך השכל והטעם ומבחי' הרושם בעלמא המאיר דרך המיצר הזה

הערות

503. המיצרי' : אוצ"ל: המיתרי'.
504. [ד]עיקר שירה בכלי : ראה סוכה נ, ב ואילך.
505. אזמרה לך בכנור : תהלים עא, כב. ראה גם לקמן פ' בשלח קפב, ד.
506. הללוהו בנבל וכנור : תהלים קנ, ג.
507. שבקול ערב. . לשמחה [ו]הן לצער : ראה גם שע"ת פט, ב.
507. הקרום המפסיק בין כת"ר לחכ' : ראה זהר (אד"ר) נשא קכח, ב. מאמרי אדה"א בראשית ע' ח. וש"נ. לקמן פ' בשלח קצ, ג.
508. יח : י: יט.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 21 עמודים.