ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך יז אמור שיחה ד267

267

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

שיחה ד

אמורד

א שמחה מיוחדת בחג הסוכות

מן הפסוק' ,ושמחתם לפני ה' אלקיכם שבעת ימים", האמור לגבי חג הסוכות, מסיק הרמב"ם:, שבחג הסוכות היתה ,שמחה יתירה" - יותר מאשר במועדים האחרים, ואלה דבריו:

,אף על פי שכל המועדות מצוה לשמוח בהןי, בחג הסוכות היתה במקדש יום3 שמחה יתירה שנאמר ושמחתם לפני ה' אלקיכם שבעת ימים. וכיצד היו עושין, ערב יו"ט הראשון היו מתקנין במקדש מקום לנשים מלמעלה ולאנשים מלמטה כדי שלא יתערבו אלו עם אלו, ומתחילין לשמוח ממוצאי יוםטוב הראשון. וכן בכל יום ויום מימי חולו של מועד...".

מפרשים* אומרים על כך, שהעובדה שהרמב"ם מצטט את הפסוק ,,ושמחתם לפני ה' אלקיכם שבעת ימים" כמקור לכך ש,בחג הסוכות היתה במקדש יום שמחה יתירה", ובמיוחד כאשר הוא איננו מציין ששמחה יתירה זו היתה קשורה לניסוך המים% - שמחת בית

השואבה - מהווה הוכחה לכך, שהרמב"ם סובר ש,שמחה יתירה" זו איננה קשורה לניסוך המים', אלא זוהי חובה מן התורה* שתהא שמחה בבית המקדש (,לפני ה' אלקיכם") בחג הסוכות מכיון שזה יום-טוב?, בנוסף לשמחה שצריכה להיות בכל יום" טוב"', ובחג הסוכות עצמו ב,גבולין".

כוונת המשנה" בכנותה שמחה זו בשם ,שמחת בית השואבה", וכוונת

הערות

1. פרשתנו כג, מ.
2. הל' לולב פ"ח הי"ב.
3. כמ"ש הרמב"ם בהל' יו"ט פ"ו הי"ז. סהמ"צ מ"ע נד.
4. ראה שינוי גירסאות ברמב"ם מהדורת פרענקל (ירושלים תשל"ה).
65. ביאור הרי"פ פערלא לסהמ"צ רס"ג ח"ג מילואים סי' ה'.
6. ולא הזכיר ע"ד ניסוך המים כ"א בהל' תמידין
7. ומוספין פ"י ה"ו ואילך (אבל לא מענין השמחה, שאין מקומו שם, כמובן).
7. וראה רמב"ם הל' לולב שם הי"ד: ,,שהיו מרקדין וכו' בימי חג הסוכות".
8. ואין לתרץ עפ"י הכלל (יד מלאכי כללי הרמב"ם ס"ד) שהרמב"ם מביא דרשה הפשוטה יותר אף שלא נזכרה בש"ס - כי הבאת כתוב זה כאן נותנת מקום לטעות שחיוב השמחה הוא (א) מן התורה, (ב) שבעת ימים".
9. בסהמ"צ להרמב"ם (שם. וכ"ה בחינוך מצוה תפח): ,,ובכלל אמרו ושמחת בחגיך מה שאמרו וכו' ולשחוק בכלי* ניגון ולרקד במקדש לבד והיא שמחת בית השואבה", שמזה מוכח ששמחה זו היא גדר שמחת יו"ט, ולא משום ניסוך המים. אבל לאידך הוקשה לי' להרי"פ פערלא שם (רלו, ג"ד), למה אי"ז מצוה בפ"ע מן הכתוב ,,ושמחתם גו'". וראה לקמן הערה 37.
0. ופי' לשון הגמרא (סוכה נ, ב (לגי' רש"י). נא, א) ,שמחה יתירה" לפי"ז הוא (לא כפרש"י (ד"ה דברי הכל) ,,ואינה מן התורה אלא לחבב את המצות ולא דחי שבת", כ"א) שהוא יתרון בהשמחה דיו"ט שצ"ל בלא"ה, אבל ראה לקמן הערה 40.
1. סוכה פ"ה מ"א.
13. *) בכמה דפוסים: בכל. וראה סהמ"צ הוצאת ר"ח העליר.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 21 עמודים.