ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כז הוספות - שיחות שיחה א270

270

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

220 לקוטי

רבה הי' כהן, מזרעו של עלי הכהן, וע'"פ הידוע שכהן הוא איש החסד3 נמצא, שמצד טבעו הרי נוטה הוא לענין של חסד דוקא.

[ובתיווך ב' ענינים אלו (שנולד במזל מאדים, וה" כהן איש החסד) - יש לומר שענין הגבורה (מזל מאדים) כאן אינו ענין של צמצום ודין, אלא אדרבה -- התגברות בענין החסדים באופז של ריבוי מופלג].

ועפ"ז: בודאי אי אפשר לפרש שרבה עשה דבר בלתי-רצוי, היינו, שהזיק לרי זירא (ועאכו"כ -- ענין של שפיכות דמים) -- שהרי גם מצד טבעו נוטה הוא

של התגברות וריבוי החסד.

ולכן, בהכרח לפרש סיפור הנ"ל באופן שהי' זה ענין למעליותא, וביחד עִם זה -- ,שחטי'" כפשוטו, שהי' פירוד הנשמה מהגוף, כדלקמן.

ה ויובן בהקדם הביאור בענין מיתת נדב ואביהוא -- בפ' שמיני, אשר, בכמה שנים הקביעות דפורים היא בפ' שמיני:

בפשטות הכתובים -- היתה מיתת נדב ואביהוא בגלל ענין בלתי-רצוי. אמנם, לכאורה, תמוה הדבר ביותר, כי: ע'פ המבואר בכ"מ"9 גודל מעלתם של נדב ואביהוא, כמובן גם בפשטות הכתובים שמשה אמר לאהרן ,הוא אשר דבר ה' בקרובי אקדעו"?, ובפרש"י: ,עכשיו רואה אני שהם גדולים ממני וממך" - היתכן שיהי' אצלם דבר בלתי-רצוי?!

הנה, ידוע ביאור אוה"ח הקדושג בענין זה, שמבאר דברים ארוכים ורחבים ועמוקים ונפלאים, באופן דנפלא שבנפלא. ותוכן הדברים -- שמתו מפני גודל תשוקתם להתקרב להקב"ה, ,לא נמנעו מקרוב לדביקות נעימות עריבות ידידות חביבות נשיקות מתיקות עד בלות נפשותם מהם". ובלשון הכתוב: ,בקרבתם לפני ה' וימותו", היינו, שסיבת מיתתם היא -- ,בקרבתם לפני

ומ"ש ,ויקריבו גו' אש זרה גו*2 - אין הכוונה ל,זרה" ביחס לענין הקדושה ח"ו, כי אם ביחתס לענין המשכ,

לענין של חסד דוקא, ואדרבה.- -.באופן. . שתכליתו וכוונתו. -= .המשכת. אלקות. .

למטה דוקא.

וכמבואר בכ"מ': בפי' הענין ד,שתויי ייז נכנסו למקדש"5, שהכוונה ב,יין" היא לסודות ופנימיות התורה, כמאמר< ,נכנס יין יצא סוד", ו,שתויי יין" מורה על גודל ועוצם הגילוי דפנימיות התורה, עד למצב של ,כלות הנפש".

והחילוק שבין נדב ואביהוא לאהרן ומשה (שאצלם לא הי" ענין של כלות הנפש) -- שלאהרן ומשה היו כלים רחבים וגדולים יותר, שלכן היו יכולים לקבל את עוצם הגילוי כו', משא"כ נדב ואביהוא, בני אהרן [ונקראו גם בניו של משה, מפני שלמדם תורה"], שהיו

הערות

7. ר"ה יח, א (וברש"י ותוס' שם). תודיה אמר - חולין קלג, סע"א. תוד"ה רבה -- בכורות כז, א, 8) זח"ג קמה, ב. ועוד. תניא רפיג. ובכ"מ.
9. ראה זח"ג נו, סע"ב. ועוד.
20. שמיני י, ג.
4. ש"פ שמיני וש"פ תזריע תשד"מ
5. שיחות
1. ר"פ אחרי.
2. ראה בארוכה ד"ה אחרי מות -- תרמ"ט (תשכ"ב). לקו"ש ח'יג ע' 987 ואילך. לעיל ע' 119 ואילך.
3. שמיני שם, א.
4. לקו"ש חי"ב ע' 55 ואילך. לעיל ע' 122.
5. פרש"י שמיני שם, ב (מויק"ר פי"ב, א).
6. עירובין סה, סע"א. סנהדרין לח, רע"א. תנחומא שמיני ה. זח"ג שמיני לט, א,
7. ראה סנהדרין יט, ב. הובא בפרש"י עה"ת במדבר ג, א.

מצוטט ב־2 עמודים

לקוטי שיחות 225 לקו"ש חכ"ז ע' 270
תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ג לקו"ש חכ"ז ע' 270

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 24 עמודים.