55

בבדירי"*:, בכ"ז נענשו בעונש חמור ביותר בגלל העדר ה,ביטול" הראוי לרבם -- שהורו הלכה בפניו.

ור' אליעזר -- למרות כחו הרב בתורה כנ"ל -- הוא האומר ש,האומר דבר שלא שמע מפי רבו גורם לשכינה שתסתלק מישראל", שהביטול לרבו הוא דבר הנוגע לגילוי השכינה לכללות ישראל.

ומזה. שאל יאמר אדם מישראל: למדן אני ות'ח הנני, ואיך אהי' בטל לרב ולחכות שיורה לי ההלכה ב-

תורה, וכן בהליכות עולם *י, והדרך.

אשר אלך בה בעבודת ה', והלא בכוחי להורות לעצמי !

-- כי מי לנו גדול כנדב ואביהו, ובכ"ז זה הי' כל חטאם, ,לא מתו בני אהרן אלא ע"י שהורו הלכה בפני משה רבן", ועד כדי כך -- שזהת נוגע לא רק להם יי כ"א שגורם להיפך הענין של גילוי השכינה בישראל.

לאידך גיסא: דורשים מכאו"א שלימוד התורה שלו יהי' דוקא בהבנה והשגה בשכלו הוא -- ועד שכל כולו יהי' חדור בהבנת התורה.

- וזהו שממשיך רש"י ואומר ;ך'י אומר שתויי יין נכנסו למקדש": יין הוא בחי' בינה'י -- הבנה והשגה, וקשתויי יין" היינו מלאים וחדורים הבנה והשגה, והחטא הוא -- שנכנסו

שמיני א

למקדש בציור זה ; החסרון של ,שתויי יין" אינו אלא בעת הכגס למקדש -- אבל עבודת האדם לקונו כשאינו במקדש, הרי אדרבה, צריכה להיות בהבנה והשגה;

מקדש הוא ענין התפלה יי, שאז עומד האדם לפני ממה"מ הקב"ה. ומאן דמחוי במחוג קמי מלכא וכו''' -- שצריך להיות בתכלית הביטול ,כעבדא קמי' מרי'":י, אבל עבודתו ויגיעתו בתורה צ"ל באופן ד,שתוי יין" שכל . מציאותו ממולאת וחדורה בשכל התורה,

- וכמו שמצינו בר' יהודא ב"ר אילעי* שאמרה לו מטרוניתא שפניו היו דומים לפני שתוי יין ואמר לה ר"י שזהו לפי שתלמודו מצוי בידו - והיינו דזה שבגשמיות הי' נראה כשתוי יין ה"ז מפני שהגשמיות הי כפי הרוחניות שלו וברוחניות הי? ,שתוי יין? -- חדור בהבנת התורה --

והנה זה שבזמן התפלה (במקדש), מתבטל האדם ממציאותו לגמרי כנ"ל - ה"ז נותן כח ופועל שגם עבודתו