35
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
10> לקוטי גם התמדתו ושקידתו בלימודיו. ובודאי שאין לקבוע לגבי תלמיד כזה = כלל - עד כדי כך שמשום כך מגלין רבו - שלימוד תורתו הוא חייו - שהרי אם כך הוא, חייבת להיות לכך השפעה על התנהגותו].
. ,טעם רותני" אך מבוסס על ההלכה
על ההוספה והטעם שמביא הרמב"ם = ,וחיי בעלי חכמה..." - כותב הגאון הרוגוטשובי באחת מתשובותיו'' ,וזה הוא טעם רוחני",
והוא מציץ שם טעם אחר (,בפשוט") להלכה ,מגלין רבו עמו"?: עצם העובדה שהתלמיד הוא הורג נפש (בשגגה) מהווה הוכחה להיותו ,תלמיד שאינו הגון"'?, וכיון שאסור ללמד ,תלמיד שאינו הגון"?, יוצא, ש,הוא (רבו) פשע בזה לכן הוא משועבד".
ואתחנן ג
[בנוסף לקושי על טעמו של הרוגושטובי - אשר לפי פירושו יוצא, שההלכה ,תלמיד שגלה מגלין רבו עמו" היא דוקא במקרה? שבו גם הרב אינו הגון", כלומר, שהוא ידע שתלמידו אינו ,הגון"? ולמרות זאת הוא פשע ולימדו, בניגוד להלכה5! וכן יש על פירושו קשיים נוספים, שאין כאן מקומם, הרי עוד ועיקר],
מעצם הדבר שהרמב"ם מביא את הטעם בספרו משנה תורה שהוא ספר של ,הלכות הלכות"*, הכרחי לומר, שלפי
הערות
- 9. שו"ת צפע"נ דווינסק ח"א סכ"א (הועתק בצפע"נ המלוקט על מס' מכות שם).
- 0. וראה עד"ז עיון יעקב (לע"י מכות שם) בטעם הדין ד,רב שגלה מגלין ישיבתו עמו".
- 3. [אבל גם בזה - אין זה כשיטת הרמב"ם, שהרי מסתימת לשונו (הל' רוצח רפ"ז) ,וכן הרב שגלה כו'" מוכח שס"ל שהוא מאותו הטעם (כב,תלמיד שגלה כו'") ד,,עשה לו כדי שיחי' וחיי בעלי חכמה כו'" (וראה גם לקו"ש ח"ה ע' 375 ובהערות 34, 5 שם). וכן מפורש במאירי מכות שם: וכן הרב שגלה כו' שאין לו חיים בלא ישיבה. ואכ"מ].
- 1. וכפרש"י מכות שם (הנ"ל) ,אינו מצוי אלא ברשעים". אבל ראה הערה 23.
- 2. בהמשך הגמרא במכות שם (כנ"ל). וראה גם חולין קלג, א. רמב"ם הל' ת"ת רפ"ד.
- 3. ודוחק הכי גדול לומר שכל המציאות דהורג נפש בשגגה (ובמילא - תלמיד שגלה) היא רק באדם כזה שרשעתו גלו" עד כ"כ שהי' צריך רבו להכיר בזה!
- 7. ומ"ש רש"י ,שאינו מצוי אלא ברשעים" - י"ל כוונתו בפשטות, שאצל תלמיד שאינו הגון יותר שכיח (,מצוי") מפני עונותיו ולכן צריך להזהר מתלמיד שאינו הגון. אבל גם אצל תלמיד הגון אפשר שיקרה שיהי" הורג נפש בשגגה. ולכן נאמר ,,תלמיד" סתם בלי שום הגבלה (למטה וגם למעלה).
- 8. ולהעיר שלשון רש"י זה (,שאינו .. ברשעים") לא הועתק ברש"י שברי"ף. וכן ליתא בנמוק"י שם.
- 4. והרי מלמדין תורה גם ל,,תם" (רמב"ם הלי ת"ת שם), היינו לתלמיד ,שאין ברור לנו אם הוא טוב אם לאו" (כס"מ ולח"מ שם).
- 5. ולפמ"ש אדה"ז בהל' ת"ת (פ"ד קו"א סק"א. וראה שם סי"ז) דגם בתלמיד שאינו הגון י"ל שהרב ,צריך להכניס א"ע לבית הספק אם א"א בע"א" - אין הכרח שהיתה בזה פשיעה (נגד הדין).
- 6. ל' הרמב"ם בהקדמתו לס' משנה תורה (קרוב לסופה).
מצוטט ב־2 עמודים
- שולחן ערוך יז לקו"ש חכ"ט ע' 35
- תורת מנחם בס"ד. שיחת* ש"פ ויצא, ט' כסלו, ה'תשכ"ה לקו"ש חכ"ט ע' 35
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 17 עמודים.
- אגרות קודש צח חולין קלג, א
- לקוטי שיחות 154 מאותו ספר חולין קלג, א
- לקוטי שיחות 63 מאותו ספר חולין קלג, ב
- לקוטי שיחות 1348 מאותו ספר חולין קלג, א
- לקוטי שיחות 71 מאותו ספר חולין קלג, ב
- לקוטי שיחות 32 מאותו ספר חולין קלג, ב
- לקוטי שיחות 221 מאותו ספר חולין קלג, ב
- לקוטי שיחות 48 מאותו ספר חולין קלג, א
- לקוטי שיחות 123 מאותו ספר חולין קלג, רע"א
- לקוטי שיחות 270 מאותו ספר חולין קלג, סע"א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ד', י"ט תשרי, ג' דחוה"מ סוכות ה'תשי"ג. חולין קלג, א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשט"ו. חולין קלג, סע"א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ וארא, ראש-חודש שבט, ה'תשכ"ג חולין קלג, א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ז חולין קלג, א
- שולחן ערוך נט חולין קלג , א
- שולחן ערוך יז חולין קלג , א
- שולחן ערוך (א) חולין קלג, א