71
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
עד לקוטי לאחר מכן הוא רשאי להשתמש בחלקים האחרים לצרכיו שלו.
אך הוראה זו אינה נלמדת רק ממצות מעשר הניתן ללוי, אלא אף ממתנות כהונה. כפי שמרחיב בעל ספר החינוך במצות בכור* - הראשונה בתורה מכ"ד מתנות כהונה - בהסבירו שזאת "למען דעת שהכל שלו". ועם זאת מובן, שבמצות מעשר יש הוראה מיוחדת שאינה קיימת במתנות כהונה.
הדבר יובן באמצעות הבהרת שני ניגודים שישנם במצוה זו:
מצד אחד אין במצות מעשר פירות מסויימים שדוקא אותם יש להפריש כמעשר ולתתם ללוי, בשונה מרוב מתנות כהונה", אשר בהן נקבע מלכתחילה במדויק, אף לפני הנתינה לכהן, חלקים מסויימים שדוקא אותם יש לתת לכהן. מכך רואים, שכל פרי שהוא, אף אלו שמפרישים אותם אחר כך, שייך לפני כן לחלוטין לבעלים.
ומצד שני: אף לפני ההפרשה נקבעה הכמות - עשירית, לא פחות ולא יותר,
לך לך ג
"אין מעשרין באומד"?י - שאותה יש לתת ללוי, בשונה מתרומה, למשל5, אשר אין לה כלל שיעור מדאורייתא, והיהודי נותן כפי רצונו, ואף מדרבנן חובה לתת זאת באומד* לפי הערכת האדם.
מכך מובן שבמצות מעשר מודגש במיוחד המסר של "לה' הארץ ומלואה", יותר מבמתנות כהונה*: שהקב"ה הוא הבעלים גם על חלק זה השיך, לכאורה, לאדם, וזאת - בזמן שהוא שייך לאדם, לפני ההפרשה. ולא בעלות כללית בלבד, כבתרומה וכדומה, אלא באופן קבוע ומדוד.
ה. *צחק - עבודה מלמטה למעלה
לפי זה יובן הקשר של מעשר דוקא לעבודתו של יצחק:
הערות
- 0. מצוה יח.
- 1. כולן מנויות בגמרא (ב"ק קי, ב. חולין קלג, ב) וברמב"ם (ריש הל' ביכורים). והרי ה"עשר במקדש" ו"ארבע בירושלים" (חוץ מביכורים), וגם "מתנות", שדה אחוזה, שדה חרמים וגזל הגר (שבגבולין) - הם דברים מסויימים שאינם תלויים בהבעלים, וגם פדיון הבן ופטר חמור - אף שהסלעים והשה אינם מסויימים - הרי הבן והחמור הנפדים הם דברים מסויימים.
- 3. והמתנות שאינן קבועות ותלויות בהפרשת הבעלים - הרי אין להם שיעור (כדלהלן בפנים ובהערה 33).
- 4. בנוגע לתרומת מעשר - ראה להלן הערה 35.
- 2. רמב"ם הל' מעשר פ"א הי"ד.
- 3. וכן ביכורים, חלה וראשית הגז אין להם שיעור מה"ת. וגם מדרבנן יכול להוסיף על השיעור שקבעו (רמב"ם הל' ביכורים פ"ב הי"ז. רפ"ה. פ"י ה"ח).
- 4. רמב"ם הל' תרומות פ"ג ה"ד.
- 5. ואפילו יותר מבתרומת מעשר - אף שגם בה ב' קצוות הנ"ל - כי מכיון שמעשר מותר לזרים (משא"כ תרומת מעשר) ו"אין בו קדושה כלל" (רמב"ם הל' מעשר פ"א ה"ב. וראה להלן הערה 9, הרי בו דוקא מתבטא אשר גם עניני הרשות של האדם שייכים לגבוה.
- 9. ויש לומר שגם זה מה שתרו"מ מבטאת הענין דלה' הארץ ומלואה יותר משאר המתנות כהונה (בדומה למעשר), הוא לפי שגם היא (א) נקראת "מעשר" (קרח יח, כו). (ב) באה "מן המעשר". (ג) בחינת גבורה (ראה להלן סעיף ה', ורק שהיא גבורות ממותקות) - אוה"ת ראה ע' תשטז.
- 6. ראה בכ"ז תו"א ותו"ח ר"פ תולדות. ד"ה אריב"ל עתיד הקב"ה תרח"ץ (סה"מ קונט' ח"ב) פ"ז ואילך - וראה לקו"ש חט"ו ע' 194 ואילך.
מצוטט ב־2 עמודים
- לקוטי שיחות 36 לקו"ש ח"ה ע' 71
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ אחרי, שבת הגדול, י"ב ניסן, ה'תשכ"ז לקו"ש ח"ה ע' 71
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 24 עמודים.
- לקוטי שיחות 63 מאותו ספר ב"ק קי, ב · חולין קלג, ב
- לקוטי שיחות 32 מאותו ספר ב"ק קי, ב · חולין קלג, ב
- לקוטי שיחות 221 מאותו ספר ב"ק קי, ב · חולין קלג, ב
- לקוטי שיחות 33 מאותו ספר ב"ק קי, ב
- לקוטי שיחות 384 מאותו ספר ב"ק קי, א
- לקוטי שיחות 225 מאותו ספר ב"ק קי, ב
- תורת מנחם בס"ד. יום ה' פ' חוקת-בלק, יו"ד תמוז ה'תשי"ב ב"ק קי, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום שמחת תורה ה'תשט"ו. ב"ק קי, א
- שו"ת סימן מב ב"ק דף ק"י סוף ע"ב
- תורת מנחם ש"פ שלח, כ"ח סיון, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ט ב"ק קי, ב
- אגרות קודש צח חולין קלג, א
- לקוטי שיחות 154 מאותו ספר חולין קלג, א
- לקוטי שיחות 1348 מאותו ספר חולין קלג, א
- לקוטי שיחות 48 מאותו ספר חולין קלג, א
- לקוטי שיחות 123 מאותו ספר חולין קלג, רע"א
- לקוטי שיחות 270 מאותו ספר חולין קלג, סע"א
- לקוטי שיחות 35 מאותו ספר חולין קלג, א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ד', י"ט תשרי, ג' דחוה"מ סוכות ה'תשי"ג. חולין קלג, א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשט"ו. חולין קלג, סע"א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ וארא, ראש-חודש שבט, ה'תשכ"ג חולין קלג, א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ז חולין קלג, א
- שולחן ערוך נט חולין קלג , א
- שולחן ערוך יז חולין קלג , א
- שולחן ערוך (א) חולין קלג, א