134

ובגמרא", ובשני מקומות אלו אין מוזכר כלל הפרט של ,נאכלים לכהנים לנשיהם ולבניהם ולעבדיהם" לא לגבי שלמים ולא לגבי בכור. שם נאמר רק ,מה שלמים נאכלים לשני ימים ולילה אחד אף בכור נאכל לשני ימים ולילה אחד", ורש"י משנה מן הנאמר ב,ספרי" ובגמרא ומוסיף בפירושו פרט זה.

ב. ,לך יהיה" - השאלות על דברי רש"י

לאחר מכן מצטט רש"י את המילים ,לך יהיה", ומפרש: .בא רבי עקיבא ולמד: הוסיף לך הכתוב הוי' אחרת שלא תאמר כחזה ושוק של תודה שאינו נאכל אלא ליום ולילה".

יש להבין:

א) כאמור מספר פעמים, מציין רש"י את שמו של בעל המאמר רק כאשר פרט א זה מוסיף להבנת הפירוש, ובעניננו: מה מובן כאן טוב יותר באמצעות המידע שמאמר זה נאמר על"ידי רבי עקיבא?

ב) מדוע מאריך רש"י בלשונו ואומר ,בא רבי עקיבא ולמד" - רש"י צריך היה לומר בקצרה, כדרכו במקומות אחרים ,,אמר רבי עקיבא"?

המקור לדברי רבי עקיבא הוא ב,ספרי"* ובגמראי, וגם שם מופיע ביטוי מיוחד ,,קפץ רבי עקיבא". אך שם

מובן הדבר, משום שהמאמר מופיע בתוך דין-ודברים: בתחילה נשאלה השאלה ,לפני חכמים בכרם ביבנהלי... נענה רבי טרפון...", ורבי יוסי הגלילי שאל שאלה אשר רבי טרפון לא יכול היה להשיב עליה'!, ואז נכנס אחר לתוך הדיון - ,קפץ רבי עקיבא .. אמר...". אך מדוע מתאים בפירוש רש"י כאן הביטוי בא רבי עקיבא", כאשר הדיון כולו איננו מוזכר?

ג) כדי להבין שהבכור נאכל לשני ימים ולילה אחד אין צורך בתוספת ..לך יהיה" - .הוסיף לך הכתוב הוי' אחרת". הרי הלכה זו נלמדת מן הפסוק, שבפרשת ראה?י, ,שנה בשנה", ששם מפרש רש"י ,,למד שנאכל (בכור) לשני ימים ולילה אחד":.