(א)

הערות

1. א. תחלת דינו של אדם אינו נידון אלא על התלמוד ואחר כך על שאר מעשיו, לפיכך אמרו חכמים לעולם יעסוק אדם בתורה בין לשמה בין שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה (הרי מפרש את לעולם יעסוק כו' רק על התורה).
2. ב. סוטה מז, רע"א וש"נ.
3. ג. פ"י ה"ה (לעולם כו' לפיכך כשמלמדין את הקטנים ואת הנשים וכלל עמי הארץ אין מלמדין אותן אלא לעבוד מיראה וכדי לקבל שכר). וראה יגדיל תורה (נ.י.) לה ע' רנו. לו ע' דש. לז ע' שע.
4. ד. כדלעיל פ"א הי"ד וש"נ.
5. ה. תהלים נ, טז. חגיגה טו, ב. וכ"ה כאן בפנים.
6. ו. הרמב"ם, שהיא הדעה הב' שבפנים. וראה גם מאמרי אדה"ז הקצרים עמ' תקסט.
7. ז. חולין קלג, א. רמב"ם פ"ד ה"א. טור ושו"ע סי' רמו ס"ז. לקמן בפנים הי"ז.
8. ח. חולין שם.
9. ט. ב"מ לג, ב. תוס' סוטה כב, ב ד"ה לעולם.
10. י. ראה אבות רפ"ב.
11. יא. עפ"י יהושע ב, יט ובכ"מ.
12. יב. לרשע וימות (ב"ק סט, א).
13. יג. וכן נפסק לקמן בפנים הי"ז. וראה נהורא דאורייתא מאמר ז פי"ז.
14. יד. סוטה מז, א. הובא לקמן שם.