48

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

4 לקוטי ולפי זה אפשר לומר, שכאשר ראה רבי אבא שרבי יוסי תובע את העושר בתוקף רב כל כך, סבר רבי אבא, שאופן זה של לימוד ,שלא לשמה" בתקיפות רבה כל כך, לא יביא לידי לימוד ,,לשמה".

אך גם הסבר זה אינו מספיק. כי אף אם נניח שבמקרה כזה אין רבי אבא צריך ללמוד עמו תורה? - הרי בכל זאת אין, לכאורה, מקום לומר, שצריך להענישו על כך ועד כדי עונש מוות!

זי קבלת פרס - מן השמים מעצמוז

ויש לומר, שההסבר לכך הוא:

בענין לימוד התורה לשם קבלת שכר ישנם שני אופנים:

א) לומדים למען השכר שנותן הקדועדברוך הוא עבור קיום מצות תלמוד תורה, וכדברי אדמו"ר הזקן: ,שלומד .. לקבל פרס בעולם הבא, או אפילו בעולם הזה עושר וכבוד של משמאילים בה הניתן? מן השמים".

לך לך :

ב) לומדים כדי ,,ליקח לעצמו כבוד וגדולה שיקראוהו רבי ויהיה ראש ישיבה"י:, או ,,כדי להתפרנס במלמדות או דיינות והוראות", שזוהי התועלת שהאדם ,לוקח" לעצמו מלימוד התורה.

באופן זה של לקיחת שכר ישנו לא רק החסרון של ,שלא לשמה", הקיים באופן הראשון, אלא זהו גם האיסור של ,אל תעשה (תורה) עטרה להתגדל בה ולא קרדום לחתך בה"*:. ורק ,מי שאין לו יראת שמים לדבר (בדברי תורה) לשמם, אלא להתגדל או להתפרנס, מוטב שיעסוק בתורה שלא לשמה משיתבטל ויפרוש, כי מתוך שלא לשמה בא לשמה"*.

בכך ניתן לבאר דיוק בלשונו של אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך':, במקום שהוא מפרט אופנים שונים בלימוד התורה שלא לשמה: בתחילה הוא מדבר על לימוד ,,לקבל פרס .. אפילו בעולם הזה עושר וכבוד .. הניתן מן השמים". ולאחר מכן, בדברו אודות השכר שהאדם ,לוקח" לעצמו, הוא מזכיר רק ,כבוד וגדולה שיקראוהו. רבי ויהיה ראש ישיבה", והוא משמיט את הפרט של ,עושר".

ולפי האמור לעיל יש להסביר: ההיתר להשתמש בתורה כ,כקרדום לחתוך בה" הוא רק כדי ,,להתפרנס"5,

הערות

  1. 1. נוגע (כ"כ) ענין הכוונה. וכן יש לפרש לכאורה בקו"א שם.
  2. 2. אבל מזה שהביא הרמב"ם מחז"ל זה עם הטעם בהל' תשובה (פ"י ה"ה), אף ששם מדבר בעיקר בנוגע למצות (ראה קו"א שם) - משמע קצת, שגם בנוגע למצות צריכים טעם זה.
  3. 3. הביאור בזה ע"ד החסידות - ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ה ע' 245 הערה 37.
  4. 0. כי אסור ללמוד עם תלמיד שאינו הגון (חולין קלג, א. רמב"ם הל' ת"ת רפ"ד. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ד סי"ז).
  5. 1. הל' ת"ת שם ס"ג.
  6. 2. כ"ה ברוב הדפוסים.
  7. 7. שיחות
  8. 3. הל' ת"ת שם סי"ד.
  9. 4. אבות פ"ד מ"ה. הל' ת"ת שם.
  10. 5. ומה שלא הזכיר ,להתפרנס" בסעיף ג' - כי סומך על סי"ד ששם באו כל הפרטי דינים בזה (משא"כ באם הי' מותר ליקח גם עושר - לא הו"ל להשמ טו, מאחר שמזכירו לפנ"ז).

מצוטט ב־3 עמודים

  1. שולחן ערוך ג לקו"ש ח"כ ע' 48
  2. שולחן ערוך יז לקו"ש ח"כ ע' 48
  3. תורת שמואל פט לקו"ש ח"כ ע' 48

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 17 עמודים.

  1. אגרות קודש צח חולין קלג, א
  2. לקוטי שיחות 154 מאותו ספר חולין קלג, א
  3. לקוטי שיחות 63 מאותו ספר חולין קלג, ב
  4. לקוטי שיחות 1348 מאותו ספר חולין קלג, א
  5. לקוטי שיחות 71 מאותו ספר חולין קלג, ב
  6. לקוטי שיחות 32 מאותו ספר חולין קלג, ב
  7. לקוטי שיחות 221 מאותו ספר חולין קלג, ב
  8. לקוטי שיחות 123 מאותו ספר חולין קלג, רע"א
  9. לקוטי שיחות 270 מאותו ספר חולין קלג, סע"א
  10. לקוטי שיחות 35 מאותו ספר חולין קלג, א
  11. תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ד', י"ט תשרי, ג' דחוה"מ סוכות ה'תשי"ג. חולין קלג, א
  12. תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשט"ו. חולין קלג, סע"א
  13. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ וארא, ראש-חודש שבט, ה'תשכ"ג חולין קלג, א
  14. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ז חולין קלג, א
  15. שולחן ערוך נט חולין קלג , א
  16. שולחן ערוך יז חולין קלג , א
  17. שולחן ערוך (א) חולין קלג, א