ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כג בהעלותך שיחה א66

66

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

8 לקוטי

בעלי ה,תוספות"*3 ומפרשי רש"

בפסח' (כמ"ש במכילתא בא יב, מח. יבמות ע, ב. ועוד), ואשר גם היכא דלא אפשר למול" (באופן הנ"ל) מעכבת" הרי לפי זה צריך לומר שבמשך שנתיים (מיצי"מ עד חודש ניסן דשנה השלישית) הנה לכאו"א מבנ"י נולד בן זכר' או עכ"פ לרובם .

ועוד - שבודאי היו כו"כ מבנ"י שהיו בגיל שכבר הפסיקו להוליד (ראה פרש"י לך יז, יז. ובארוכה - לקו"ש [המתורגם] ח"כ ע' 87 ואילך) ומשה ואהרן בראשם. וכן היו כו"כ שהגיעו לגיל בר"מצוה במשך שנתיים אלו, ועדיין לא נשאו נשים ולא נולדו להם בנים - וכל אלו מחוייבים - ע"פ הנ"ל - להקריב את הפסח.

והנה כו"כ שקו"ט אם המיעוט עשו את הפסח. דלפי פשטות דברי התוס' קדושין (רמב"ן עה"ת כאן. ובחידושיו ליבמות עב, א. רד"ק ורלב"ג יהושע שם. רע"ב שם. ועוד) משמע שלא עשו, כמו שכתבו המפרשים בקדושין שם (ראה מהרי"ט

ג) אבל רש"י לא הביאו בפירושו עה"ת בא יב. מח. והרי גם במכילתא שם דעת ר"י היא שאין מילת זכריו מעכבתו מלאכול בפסח.

ד) ברש"י ברכה לג, ט: שאותם שנולדו במדבר של ישראל לא מלו את בניהם כר', ולא כתב לפי שלא נשבה רוח צפנית וכיו"ב (כביבמות עב. רע"א). וכמו שכתב בפירושו ליהושע ה, ב.

ה) כברמב"ן עה"ת שם. חי" הרמב"ן יבמות שם. רד"ק יהושע שם. ובמפרשים הנ"ל (מהרי"ט ושער המלך) בתוס' שם, וראה יד דוד שם. ולקמן בפנים ההערה.

ו ברש"י שבת פט. רע"ב ד"ה שפרו ורבו ,דכל אחד נתעברה אשתו זכר במצות שובו לכם לאהליכם". אבל בפשש"מ אין כל רמז ע"ז. ולהעיר שגם רש"י שם מסיים ,ולא ידענא היכא רמיזא".

ז) כ"ה לכאורה לדעת התוס' קדושין שם (וראה מפרשים הנ"ל שוה"ג הב). וכן מפורש ברלב"ג יהושע שם. ג.

בהעלותך א

מסבירים, = .דהיינו גנותן שנשתהו ליכנס לארץ עד מ' שנה מפני עוון המרגלים".

אך לפי פשוטו של מקרא, בדרכו של רש"י, קשה להסביר כך, כי:

א) בפרשתנו - אודות הפסח - אין מוזכר שישראל לא נכנסו לארץ ישראל עקב עוון המרגלים, ואדרבה בהמשך

שם טעם הדבר. שו"ת אבניו או"ח ח"ב בסופו סי' תקלח).

אבל בריטב"א יבמות שם ד"ה טמא ,אבל מכאן ואילך לא עשו פסח הערלים אבל המולים עשו פסח (גם אלו שהיו בזכריו ערלים)". אמנם לשיטה זו (דכאן נחשב ,ערלו' זכריו באונס (ואינה) מעכבת בו" - ל' הריטב"א שם) הרי כתבו התוס' ביבמות (שם ד"ה משום) בפירוש הספרי ,.בגנותן של ישראל ספר הכתוב של עשו אלא פסח אחד" = ,רעשו פסחים אבל לא עשו כתיקונן אלא אחד" (ועד"ז הוא בתוס' הרא"ש יבמות שם. ומוסיף: ,כלומר בשביל שהיו ערלים אע"ג דאינה מעכבת מ"מ לא הי" ממש כתיקונו"). אשר לפי הנ"ל (שוה"ג ז' להערה זו") אין כן דעת התוס' קדושין שם. רמב"ן שם. ועוד. וראה יד דוד שם. מפרשים לתוס' יבמות שם.

אבל יש מפרשים (ראה לימודי ה' לימוד רא. אמבוהא דספרי לספרי זוטא פרשתנו ט, ד. ועוד) שגם לדעת התוס' קדושין המיעוט עשו פסח לעצמן, וגנותן של ישראל שלא עשו הפסח כי רובן לא עשו (מחמת ערלות).

אבל רש"י עה"ת כותב ברור דעתו (כנ"ל בפנים) ,שכל מ' שנה שהיו ישראל במדבר לא הקריבו אלא פסח זה בלבד". ודוחק הכי גדול לומר שלרש"י פלוגתא במציאות בין פשש"מ ומדרשו, שע"פ הש"ס עשו עוד פסחים במדבר.

4) קדושין שם. וראה רמב"ן כאן.

5 רא"ם כאן ובפ' בא. וראה שפ"ח כאן. ובכ"מ.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 27 עמודים.