ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כו משפטים שיחה ג162

162

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

הפסח'? ואכילתו?, אשר במקרה זה ברור שאין שום פגם ב,גברא", בהיותו יהודי.

ולפי זה מובנים בפשטות דברי הרמב"ם לרבי עובדיה הגר, שאין הוא פחות משאר בני ישראל ולהיפך - למרות שאין הוא מותר באכילת קדשים עד שיביא את קרבנו5 - כי איסור אכילת קדשים נובע מענין צדדי וחיצוני - ,אריא הוא דרביע עליה" - ולא מה,גברא".

אבל לפי כל האמור לעיל, יש להבין את לשון הרמב"ם ,שקרבנו עכבו להיות גר גמור... ומפני זה אינו אוכל בקדשים...". שמכך מובן, שכל עוד לא הביא את קרבנו, אין גירותו מושלמת.

ד. הכנסה והסרת העיכובים

ויש לומר, שההסבר לכך הוא:

לשונו של הרמב"ם היא ,שקרבנו עכבו להיות גר גמור" - אין הוא מתבטא בלשון חיובית, שהקרבן ,מגיירו" או ,עושה אותו גר גמור", וכדומה. אין כוונתו לכך שהבאת הקרבן עושה אותו גר גמור, כלומר שעל ידי מילה וטבילה הוא נעשה

ישראל רק ,לשאר דברים", וכדי שיחול עליו דין של ישראל גם לגבי קדשים הרי דבר זה נעשה על ידי הקרבן, אלא שאי הבאת הקרבן מעכבת אותו מלהיות, לענין זה, גר גמור*.

ואין דבריו אלו סותרים את דבריו5 ,בשלושה דברים נכנסו ישראל לברית: במילה וטבילה וקרבן .. וכן לדורות .. להיכנס לברית .. צריך מילה וטבילה והרצאת קרבן" - ששלושת הדברים הכרחיים,

כי לצורך ה,כניסה" לברית נדרשים שני ענינים: ענין המכניס, וענין המסיר את העיכובים - כגון ערלת בנו ועבדו לגבי קרבן פסח.

כפי שהדבר בפשטות: הכנסת דבר לתוך בית וכדומה, תלויה בהסרת הענין הנמצא בחוץ ומונע את הכניסה לבית (ה,ארי'"). הסרת ה,דבר המעכב" איננה חלק מפעולת ההכנסה.

הערות

1. יבמות עא, א. רמב"ם הל' ק"פ פ"ה ה"ה. פ"ט ה"ט.
2. פסחים צו, א. יבמות ע, ב. מכילתא (הובא בפרש"י) בא יב, מד. רמב"ם שם פ"ט ה"ט.
3. אבל ראה לקמן סוף סעיף ד.
4. משפטים ג שיחות 191
4. ואולי יש לומר, שמטעם זה שינה הרמב"ם בלשונו, שכתב בהלכה ד כמ"פ ,,הרצאת קרבן" (ולא כמ"ש בתחלת הפרק בנוגע לבנ"י ,בשלשה דברים נכנסו ישראל לברית במילה וטבילה וקרבן"), כי הקרבן לדורות גם בזמן הבית הוי בגדר הרצאה, מעין גדר כפרה (וראה תרגומים ופרש"י פרשתנו כד, ח ובמפרשים שם. ואכ"מ), משא"כ אצל אבותינו (במ"ת) הי' הקרבן לא רק בגדר, הרצאה כ"א גם שעי"ז נכנסו לברית. ומ"ש בה"ד ,מה אתם כו' והרצאת קרבן אף הגר לדורות כו'" - כי מה שנוגע לדורות הוא לא עצם הקרבן שע"י נכנסו לברית כ"א גדר הרצאה שבקרבן שהי" אצל אבותינו. אבל ראה לקמן בפנים. וראה לקמן הערה 40. ועצ"ע.
5. הובא לעיל סעיף א.

מצוטט ב־1 עמודים

לקוטי שיחות 118 לקו"ש חכ"ו ע' 162

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 22 עמודים.