ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך לה לך לך שיחה ב47

47

וע"כ צ"ל דתרווייהו איתנהו בה, שיש ב' דרגות ואופנים הן בא"י הן במצות מילה: א) כפי שהיא באופן ד"ירושה" שאין לה הפסק, דמצד זה הפסק לזמן לאו שמי' הפסק. ב) כפי שהיא באופן ד"מתנה (ש)יש לה הפסק".

ד. ויש לבאר זה ע"פ מה שמצינו בנוגע למילה, דנוסף ע"ז שכ"א מישראל, גם איש ישראל שאינו יכול לקיים מצות מילה בפועל ("כגון²² שמתו אחיו מחמת המילה" וכיו"ב), נק' "מהול"²³, הרי גם בנוגע למושך ערלתו, מצינו בזה חילוקי דינים: הרמב"ם²⁴ כתב "וכל המפר בריתו של אברהם אבינו והניח ערלתו או משכה²⁵ כו'", היינו שלדעת הרמב"ם משיכת הערלה הוי בכלל "מפר בריתו של אברהם אבינו", ולאידך איתא בגמ'²⁵ וכן פסק הרמב"ם²⁶ "משוך מותר לאכול בתרומה ואע"פ שנראה כערל" (ומה שמסיים "ומד"ס שימול פעם שני' עד שיראה מהול", פירשו כמה מפרשי הרמב"ם²⁷ שהוא רק למצוה ואין זה מעכב אכילת תרומה אפילו מדרבנן²⁸). ומזה מוכח, שאע"פ שנראה כערל, אינו ערל ואינו נקרא ערל²⁹, שלכן מותר לאכול בתרומה.

ומהמשך דברי הגמ'³⁰ שמקשה מהברייתא שבה נאמר "את בריתי הפר³¹ לרבות את המשוך", ומתרץ שזהו רק "מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא", מוכח, דמדאורייתא אינו בכלל "את בריתי הפר" [ולפי הנ"ל בדעת הרמב"ם שגם מד"ס אינו ערל ומותר לאכול בתרומה (ומה שצריך למול פעם שני' הוא לפי שנראה כערל) נמצא שגם מד"ס אינו בגדר ד"בריתי הפר"³²]³³.

הערות

22. רש"י למשנה שבהערה הבאה. וראה נ"כ הטושו"ע שבהערה הבאה.
23. משנה נדרים לא, ב. רמב"ם הל' נדרים פ"ט הכ"ב. טושו"ע יו"ד סרי"ז סקמ"אב.
24. הל' מילה פ"ג ה"ח.
25. בכס"מ ציין לאבות פ"ג מי"א ושם איתא רק "המפר בריתו של א"א". וראה פיהמ"ש להרמב"ם אבות שם (מירושלמי פאה פ"א ה"א קרוב לסופה). רע"ב ורבינו יונה שם.
25. יבמות עב, א.
26. הל' תרומות פ"ז ה"י. וראה הערה 28.
27. רדב"ז, כס"מ, משנה למלך (ומסיים: ומהירושלמי דפרקין (פ"ח ה"א) נראה כגי' האחרת כו'), ועד"ז במשנה למלך הל' מלכים (פ"י ה"ז).
28. והיינו כגירסת הגמ' שלפנינו דאיתותב ר"ה (גי' ופי' הא' ברש"י (ד"ה קתני) ותוס' (ד"ה מיתיבי) שם) דס"ל דבר תורה משוך אוכל בתרומה ומדבריהם גזרו עליו מפני שנראה כערל. — ולכמה דיעות (ראה ערוך לנר יבמות שם (ד"ה תיובתא), מראה הפנים לירושלמי יבמות שם. ועוד), לדעת הרמב"ם (וראה גם גי' הב' ברש"י ותוס' שם) אסור לאכול בתרומה עד שימול. ואכ"מ.
29. כן משמע לפי הצפע"נ הל' תשובה פ"ג ה"ו (ח, ב). הל' תרומות פ"ב הי"ב (מג, גד). שו"ת צפע"נ נ.י. סרס"ח — שערל לא מקרי אבל מצות מילה ביטל. ע"ש (אף דיש לפרש שבהל' תרומות מדבר במשוך לא באופן שעשה להכעיס להפר הברית). לכללות דין משוך וחיובו למול שנית (והשקו"ט בסוגיא דיבמות ובב' הלכות הנ"ל ברמב"ם) ראה גם אור זרוע הל' מילה סי' צח. שו"ת צ"צ יו"ד סי' רא (ושם מפרש דמשוך היינו שנדבק[ednref_8_*]). שו"ת פרי יצחק ח"א סכ"ז בארוכה. ובכ"מ.
30. יבמות שם.
31. פרשתנו יז, יד.
32. אבל ראה שו"ת פרי יצחק שם. ועוד.
33. וראה צפע"נ הנ"ל (ובעוד מקומות — נעתקו כמה מהם בצפע"נ עה"ת בא יב, מד (ע' מח ואילך)), מה שמפרש במכילתא (בא שם) "ומלתה אותו אז יאכל בו להביא את שנתקיימה בו מצות מילה אפילו שעה אחת אפילו שחזר הבשר וחפה העטרה אינו מעכבו לאכול בפסח ולא בתרומה", ומלשון רש"י יבמות (ע, ב ד"ה אדרבה)[ednref_9_*] "ערלות דגופי' משמל פעם אחת שוב אינה חוזרת עליו" דמשמע דגם במשוך אינה חוזרת עליו. [edn_8_*] ראה ס' אגרות קודש כ"ק אדמו"ר שליט"א חי"ז ע' רס. המו"ל. [edn_9_*] וראה גם פרש"י עירובין יט, א ד"ה ולא (בבועל ארמית) "דמשכה ערלתו ודומה לו כמי שאינו נימול".

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 18 עמודים.